"לחזור בזמן?" תגידי לי, מה קרה לך? לא נשארה לך טיפת חכמה?
אולי נחזור לתקופה של הרצל ונגלח לו את הזקן?, תגידי לי, מה את
רוצה? על זה את חושבת כל הזמן? "בסה"כ..." לא! עכשיו את תקשיבי
לי ותפסיקי לשחק בשיער כמו איזה ילדה קטנה. אין ולא יהיה
אנחנו. את תפסיקי להתקשר אליי ותפסיקי לבוא אליי. אין בינינו
כלום ואת לא קולטת את זה. אז תוציאי לך מהראש את הרעיונות
המטופשים שלך. מצידי תחיי על הזכרון, אבל אני לא יכול להחיות
אותו מחדש." (בוכה) "את מטריפה אותי. אני לא מבין איך את
מצליחה לגרום לי לצעוק ככה ולהשתגע. את זאת שגורמת לעצמך
לבכות. לא אני. אני פשוט מנסה להכניס לך לראש שאת לא יכולה
להחליט עלי. אני עושה את ההחלטות שלי לבד. וכדי שנהיה ביחד גם
אני צריך לרצות. את לא חושבת? את לא יכולה לכפות עלי להיות
איתך." (עדיין בוכה). "תקשיבי. את חייבת ללכת. אני לא יכול
לראות אותך ככה. זה לא עושה לי טוב ובטח שלא לך. עדיף שנתרחק.
אבל באמת. לא לשעה, לא ליומיים. לתמיד. תוכלי לבוא לומר שלום,
אבל רק כשתרגעי. אולי בעוד שנה שנתיים. כשתהיי קצת יותר בוגרת
אולי. עזבי. אני לא יודע... אל תעשי לי את הפרצוף הזה. הוא לא
עובד עליי יותר ובטח שלא עכשיו. תסתכלי על עצמך. תסתכלי איך את
נראית. את תצחקי על זה אח"כ. חבל. את סתם גורמת לעצמך להיות
חולה. אני אומר לך את תהיי חולה." (תופסת אותו ביד)  "תעזבי
אותי. (משחרר את היד שלו ממנה) מכל מה שאמרתי עכשיו לא הבנת
מילה?! תקשיבי לי עכשיו. אני רוצה שתקחי את הרגליים שלך ותעופי
מפה. אני לא צריך את הבולמייה שלך על הראש שלי, וגם אם עוד פעם
תחתכי את עצמך זה לא יזיז לי. את רואה? (לוקח את היד הפצועה
שלה) אני שם עליך זין (יורק על הצלקות)

''אתה... (משפשפת את היד במכנס ומכוונת אותה לפרצוף שלו אבל
הוא עוצר אותה רגע לפני) אתה חתיכת חרא. זה מה שאתה. לא צריכה
לא אותך ולא את היחס הזבל שלך. כן. אתה הרסת לי את החיים ואתה
אולי צודק במשהו אחד. אני לא צריכה להיות פה עם חרא כמוך. אני
באמת טיפשה שככה אני נראית בגללך." (ממררת בבכי והולכת במחאה
החוצה).

"פפפףףף (הוא נרגע)... לפחות זה. אולי היית קשוח מדי איתה?,
מחר היא תחזור. אני מכיר אותה, אל תדאג. היא תחזור כמו כלום.
זאת הבעיה. אני כבר לא יודע מה לעשות.'' הו... אני מקווה שאתה
לא רומז לי... " לא לא... אני לא מתכוון להתאבד בגלל הסתומה
הזאת. חושבת שלילה אחד זה סיבה להתחתן.'' אל תגזים. היא בסה"כ
מאוהבת". 'בי? לא. לא יכול להיות. היא לא יכולה להיות מאוהבת
בי. היא פשוט מבולבלת. זה יעבור לה.' 'דווקא אני חושב שזה לא
יעבור לה אף פעם..."

(בוקר שלמחרת) 'שלום, עידן? מדברת אמא של נעמה. אני יודעת
שדיברנו לפני כמה שבועות על המצב של נעמה ותראה, אני לא חייבת
לך הסברים אבל אני רוצה לומר לך שאני, בתור אמא, לא יכולה לתת
לבת שלי להמשיך להדרדר ככה. עד עכשיו שתקתי. הייתי מטומטת.
נתתי לה להחליט והיא לא רצתה לעשות עם זה כלום. היום אני מבינה
שעשיתי טעות. היינו צריכות לגשת ישר למשטרה. אז אני מודיעה לך
עבריין קטן, שאתה לא תצא מזה כל כך מהר. אני שכרתי כבר עו"ד,
והבת שלי תתגבר עליך. היא הייתה עד עכשיו בהלם והחליטה לטפל
בזה בעצמה. היא חשבה שאם תהיו ביחד המצב ישתפר. שזה יפסיק לה
את הסיוטים. שזה יגרום לה לחשוב על הכל אחרת. אבל היא לא מבינה
שהיא רק ילדה בת 14. היא חשבה שהיא איבדה את התמימות שלה, אבל
היא עדיין עיוורת. היא לא רואה שהיא מחייה את הבעיה כל הזמן
מחדש. אתה הרסת לה את החיים ואתה תשלם על זה. אני לא אתן לילדה
שלי למות בגלל איזה פריק משוגע שהתחשק לו לקבל קצת אז הוא
התלבש על הילדה שלי. (בוכה) תגיד לי. מה חשבת לעצמך? שככה אני
אמשיך? שככה אני אדבר איתך תגיד לי סליחה והכל יעבור? אין
סליחה. בטח שלא לי. אני לא עברתי את מה שהילדה שלי עברה.
ותאמין לי שהיא כל כך אמיצה שהיא הסכימה לראות את הפרצוף שלך
אח"כ. ועוד לבקש ממך שאולי למרות הכל תהיו ביחד. שככה היא אולי
תצליח להתגבר. אני לא יודעת מה עבר לה בראש. אתה דפקת אותה. לא
פעם אחת. פעמיים! גם מבחינה נפשית. אתה... אתה לא בן אדם
אתה... (עוצרת ונרגעת לכמה שניות).אם אני, בכל הכוח הנפשי שלא
נשאר לי, טורחת להודיע לך שאתה תופיע בבית משפט, שאתה תכנס
לכלא בהבטחה שלי, אז לפחות תגיד לי למה? איך? איך הגעת לזה?
עזוב. אני לא רוצה לדעת. לא רוצה ממך הסברים. שום תירוץ לא
יעזור פה. עכשיו אתה תגיד תודה שאתה יכול לפחות להתכונן לחיים
הרוסים... הבת שלי... (צורחת בבכי) הבת שלי לא יכלה להתכונן!'
(מנתקת)

"אני חושב שזה היה חזק מדי, לא? או שרק אני הרגשתי ככה?" "אני
דווקא מאוד אהבתי את זה. מצאתי את זה באינטרנט. קטע יפה לא?
אמא מה את חושבת?" "אני חושבת שזה היה מדהים. את משחקת מצויין
אפילו שאת כמעט ולא מדברת בקטע. אהבתי גם איך שעינת ודן
שיחקו." "אפשר לפחות לקבל מחיאות כפיים?" "אם תעברי את האודישן
אני בטוח שתקבלי הרבה כאלה. בהצלחה מתוקה. אני ואמא בטוחים
שתצליחי. עכשיו כדאי שתפרדי מיעל ודן ותלכי לישון. יש לך יום
גדול מחר." "רגע דורון. יעלי... לפני שאת הולכת, תגידי לי
משהו. רציתי להבין - מי זה הבחור שמדבר עם עידן אחרי שנעמה
הולכת?"