לפעמים אל הלב חודרת תחושה מוזרה של טוב;
לפעמים אל הלב חודרת תחושה שהכול קרוב;
לפעמים יש תקווה גם בליבם של נואשים;
לפעמים אנשים מקבלים את מה שכול חייהם מבקשים;
לפעמים הצבעים שנשפכים על דף לבן לא מראים תמיד מלוכלך;
לפעמים השחור שאופף מסביב הוא בעצם כמו לילה שחשוך כי אור שמש
הלך;
לפעמים הלב מתפוצץ ומרגיש שאינו עומד בכאב;
אך לפעמים הוא מרגיש שהאושר מציף מכיוון שעכשיו הוא אוהב;
לפעמים הילדה שאותה תמיד אוהב, זורקת שזה בחיים לא ילך;
ולפעמים כוחה של תקווה גורמת שגם כאב עז דועך;
לפעמים אהבה זה לא שם מאושר שגורם לכולם לשמוח;
לפעמים זהו כוח עצום שמכאיב שאין עוד סיכוי כך לשכוח;
לפעמים אני חש שאין עוד סיכוי, שאותי עוד תאהב נערה, אך יש
בליבי אמונה ותקווה שבזכותם השמחה אלי חזרה.
לפעמים בליבי את נמצאת ואומרת מילים שחודרות, כי מילות אהבה
שמפיך יוצאות לכאב תמיד עוזרות, ומה כבר נותר לעשות כשהלב כבר
כמעט מיואש, אחרי שניסה להאמין כל חייו ונשאר חלש.
תקווה, אמונה, שמחה, ואושר;
מילים חזקות שעולות לי ביוקר...