[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לואי החתול
/
יומן מסע ה''על''

יומן שכתבתי בטיול שעשינו לפני "הצבא הגדול"
זה פה יותר בשבילי אבל אתם עדיין מוזמנים לקרוא.
את הרוב אתם לא תבינו.




סיפור מסע ה"על" מה-22 עד ה-26 לאוקטובר 2003.

א
וישלוט עידב בגבעת-עדה. ויהי בחודש העשירי לשנת מלכותו
השמונה-עשר לספירת לידתו וירא כי טוב בממלכה. ותשגשג גבעת-עדה
ושדותיה ובניה ובנותיה ויגדלו ויהיו עם רב וירא עידב כי טוב.
ויבוא אורוד בן אלי מרגבה (רגבים) ויאמר לעידב: "מה לך ולדבר
הזה אשר קורה בממלכתך, אשר טובה היא, אך אין בה מקום מלהכיל את
תושביה העתידים לבוא". ויחשוב עידב רבות על שאלה זו ויבקש עצה.
ויאמר אורוד: "קח לך שליחים ומלאכים ונושאי דבריך ושלח אותם
לצפונה ולמזרחה של ארץ חו"ל כדי לתור ולכבוש את הארץ למען
תפארת גבעת-עדה ותפארתך". ויחשוב עידב על הצעתו, וירא כי טוב
ונכון הדבר. ויקרא ויזמן עידב מלך גבעת-עדה את גלקין יא חרא בן
גלקין האלונאי למען יתור את הארץ. ויזמן את הטובים מבני העם.
ויבואו לפניו אותם שני שליחים מטובי העם, אורוד הכי-טוב בן אלי
מרגבה וגלקין יא חרא בן גלקין האלונאי. ויאמר להם עידב: "לכו
עימי צפונה לארץ חו"ל והביאו את משפטי ומשפט גבעת-עדה איתכם
לעמים הנוכריים אשר בארץ". ויקומו השלושה (ב-4 וחצי) ויצאו
לתור את הארץ.




ב
ויהי ביום הראשון ויצאו מארץ עמיקם אשר באלונה התיכונה וילכו
צפונה. ובאותו היום צרעת נפלה על ראשו של אחד מהשליחים ויחלה
וישתעל וירק ליחה. וישתעל האורוד אך המשיך והלך. ויעברו השלושה
דרך שמורת אלונה אשר לאלונאים ויגיעו לבת-שלמה, והשמש ברביע(2)
הראשון. ויעברו את בת-שלמה, ביתה של ליאת, וימשיכו ללכת צפונה,
כשרוחו וגופו של עידב מלווים אותם. ויעברו מדרום לנחל תות
וילכו ימה לעיר עפר. וישבו בעיר עפר ויאכלו וישתו וישמח לבבם,
וימלאו את נאדותיהם מים רעננים מברז אשר ימצאו. וילכו צפונה
ויגיעו לשמורת יער חוף הכרמל הדרומית ושם ינוחו, כי היום חם.
ויישנו בצילו של יער עבות ויראו כי חם מאד. ואלה ימים קשים
בארץ זו ואין בה את דרך המלך(3). ויאבדו השלושה, וילכו וירדו
ויעלו ויסתובבו ולא ימצאו את דרך המלך. ויאמר עידב מלך
גבעת-עדה: "הבו ונלכה בוואדי אשר פה ויובילנו מחוץ לארץ זו
ולדרך המלך יחזירנו". ויהססו השניים ולא יבואו. וילך עידב מלך
גבעת-עדה לבדו ויבדוק את הוואדי, וירא כי טובה הדרך לפניו,
ויקרא לאורוד ולגלקין וימשיכו בדרכם. ויעברו את נחל מהר"ל,
וילכו אל גבעת שלוחית אשר בשמורת יער חוף הכרמל הצפונית, ויעלו
על הגבעה, ויראו כי טוב המקום לחניה ויחנו שם. ויראו כי במקום
מים לרוב ועצים למדורה ומנגלים מקובעים, ויכינו את יצועם
וארוחתם וילכו לישון.




ג
ביום השני יקומו השלושה כאשר חושך על הארץ ואדם ובהמתו עדיין
ישנים, ויאכלו חלווה ויצאו לדרכם ויראו כי טוב. וילכו צפונה
בדרך המלך, ויראו כי רע הדבר והדרך רעה ובוגדנית להם. וימשיכו
ללכת צפונה בדרך רעה זו, ויגיעו לנחל מערות אשר בשמורת הר
הכרמל עייפים מהדרך, אשר מלאה בסכנות ועליות וירידות וחיות
טרף. וימלאו שם את מימיהם וינוחו, וימשיכו בדרכם צפונה לכיוון
בית אורן. והדרך קשה וארוכה, ואורוד אשר הצרעת עליו כמעט ונפל
קורבן לחיות הארץ. וישבו וינוחו שם ויאספו את כוחותיהם. ויאמר
אורוד: "תיקי כבד הוא עד מאד וגדול משקלו". ויסכימו עידב
וגלקין עם האורוד ויראו כי התיקים משקלם כמחצית הבת(4) ויראו
כי רע הדבר. ותבוא מטיילת שליחה וכלבה לצידה אל מולם ושמה יהי
ליאת. ותפן אליהם ליאת ותגד: "מה לכם כדבר הזה אשר על גביכם
ולמה לכם כל המשקל הזה?" ולא יבינו השלושה. ותאמר ליאת: "אנוכי
ליאת ותיקי שוקל כרבע ממשקלה של הבת". ויחשבו השלושה ולא יבינו
כיצד יתכן הדבר, ויחליטו כי זה הוא נס ופלא ומופת. ויאכילו את
הכלבה טונה מתיקו של אורוד וימשיכו בדרכם.
ויגיעו השלושה לעין הוד, והצרעת אשר על האורוד קשה. ויעזוב את
השניים ויתפוס טרמפים אל בית אורן אשר גבוה בצפון. אז נותרו
שניים אשר עליהם המשימה. ויעלו עידב וגלקין אל מערת אצבע
הקרובה לצומת אורן, והעליה קשה ודרך המלך אינה מסומנת. היה זה
יום חם וכאשר השמש באמצע השמיים החליטו השניים לעצור. ויעצרו
שם וינוחו ויאכלו לרוב. ויהיו שם במקום הזה, ולפתע עמים נוודים
אשר בגרות אין להם(5) החלו יורדים לכיוונם כששאלות בפיהם.
ויראו השניים כי רע הדבר, ויאספו את חפציהם וימשיכו בדרכם
צפונה. והאוכל רע בתוכם, ויראו וירגישו כי רע הדבר. ויקיא
גלקין ארבע פעמים וירגש טוב. וירדו השניים אל נחל אורן, ולפני
שהתחילו לעלות ראו רוכל המוכר את מרכולתו. וילכו ויקנו ממנו
שני ארטיקים בטעם אננס ויראו כי טוב מאד.
ויתחילו לעלות בו בדרך האדומה, והשעה מאוחרת וזמן אין להם.
ויגיעו לצומת דרכים אשר בנחל, ויאמר עידב: "אל לנו ללכת לבית
אורן בהר, עייפים אנו והשמש כבר ברביע(2) השלישי. עלינו לעשות
כאורוד ולתפוס טרמפים". ויחלוק עליו גלקין החרא ויאמר: "אל לנו
לתפוס טרמפים כאורוד, כי נס קרה ומצאתי דרך עוקפת וקצרה יותר
אשר תביא אותנו למחוז חפצנו". וידברו, ויסבר החרא את תוכניתו,
וירא עידב כי טוב ויפה וישבח את גלקין. ויקחו את הדרך השמאלית
אשר היא דרך כחולה, וילכו ויעלו בה אל בית אורן. והדרך קשה
ותלולה וצרה, אך מסומנת היטב, וילכו וייטב ללבם וישירו: "אין
מצב אין מצב - אין מצב אין מצב" ויצחקו. וגלקין מביא נס הקיצור
הביא עוד אות ומופת וקיצר את דרכם בעוד עשר פרסאות(6), ויגיעו
לבית אורן לפני שקיעת החמה. ויפגשו שם את אורוד, ויגד להם כי
מצא להם בית אשר יישנו בו, וישמח לבבם עד מאד. ויגיעו אל הבית,
אשר כיסאות וספות לו, ומטבח אשר קומקום לו ומים צוננים תמיד
יהיו שם, ויראו כי טוב. ויראו עוד כי מקלחת לבית ושירותים
ומזגן ויראו כי טוב מאד. ויאכלו וישנו.




ד
ויקומו בבוקר היום השלישי, ויהיו שלושתם עייפים, ורגליו של
גלקין נתקפו שחין(7), וירא כי רע הדבר. ויקומו כאשר חושך על
הארץ ויתחילו ללכת כאשר השמש עדיין אינה בשמיים. ויצאו מבית
אורן וירדו בדרך השחורה אל נחל אורן, שם ילכו בדרך הירוקה, עד
אשר יגיעו לעין אורן, ובעין אורן יפגשו רועה המוביל בקרו למים
אשר במעיין. ויאמר גלקין יא חרא בן גלקין לאותו רועה: "כמה כסף
וזהב תרצה עבור בהמה יפה ובריאה?" ויאמר הרועה: "אלפיים וחמש
מאות שקל כסף אבקש", ולא יקנה גלקין את הבהמה. ויגיעו למפגש
נחלים אשר הם נחל אורן ונחל אלון, וימשיכו בנחל אורן עד אשר
יראו חורשת ארזים אשר ליד הנחל וינוחו שם מעט. ויעלו שוב על
דרך המלך, וילכו צפון מזרח. ויעלו אל רום כרמל וינוחו שם,
והשמש ברביע הראשון בלבד. וימשיכו ללכת ויעברו בשוק, ושם יקנו
שניים תפוחים לכל אחד בארבעה שקל כסף. וימשיכו ללכת, וירדו אל
נחל יגור אשר יורד ליגור וירדו בו. והירידה קשה היא, ומשקל
התיקים רב, וצרעתו של אורוד ממשיכה לאכול בו, ושחינו של גלקין
מכאיב לו עד מאד. ויגיעו ליגור, ויעמדו מחוץ לשערי הקיבוץ,
וישבו שם תחת עץ אדירי. וילכו אורוד הכי-טוב ועידב מלך
גבעת-עדה לתור בקיבוץ ולמצוא שוק שבו יוכלו להחליף את כספם
לביצים וללחם. ויפגשו שם אנשי קיבוץ ישובים ומתפאננים. וישאל
האורוד את האנשים: "איכה השוק?" ויאמרו האנשים אשר בקיבוץ: "אל
לך ללכת לשוק, מכיוון שאין אתה יכול להחליף שם את כספך באוכל
ובביצים ובלחם". ויאמרו עידב ואורוד: "סאמאק!" ויאמרו אנשים
מהקיבוץ אשר לכיתת דקל אשר לשכבת י"ב אשר בקיבוץ יגור: "אנו
ניתן לכם את כל מבוקשכם". ויתנו להם ביצים שמונה ולחמניות עשר
וירקות מלוא השק, ויראו אורוד ועידב כי טוב מאד. ויחזרו אל
גלקין יא חרא ויראו את שללם, ויגד גלקין כי טוב מאד. ויבשלו את
הביצים ומן הירקות יעשו סלט, ויאכלו וישמחו ויישנו ויתעוררו
ויראו כי טוב. וילכו מקיבוץ יגור אל כפר חסידים אשר צנע אין
בו, ואשר שם עץ ואדם רוחשי זימה ומין הם. ויגיעו אל כפר הנוער
הדתי ויבקשו מחסה ללילה. ויסגור הכפר את שעריו לפניהם ולא יתן
להם מחסה. וילכו השלושה אל שדה המשחקים אשר בכפר חסידים
ויחליטו ללון שם. ויבואו נוודים בעגלתם, והיו הנוודים אלונאים
משבט גלקין, ויתנו לשלושה אוכל ובורקסים ושתיה וקולה. והצרעת
כבדה על האורוד, ויחליט לחזור לביתו אשר ברגבים ולא המשיך
במשימתו. וילך ביום ההוא עם הנוודים ויחזור לביתו. וישארו
השניים, עידב מלך גבעת-עדה וגלקין יא חרא, ויישנו שם.




ה
בבוקר יום שבת שהוא היום הרביעי לטיול קמו השניים ויצאו לדרכם.
וילכו מזרחה לכיוון אלון הגליל. וילכו בדרך המלך אשר עוברת
בנחל צפורי אשר בגוש אלונים. וילכו באותו היום בקצב על ויעברו
דרך רבה וגדולה. ויגיעו לצומת דרכים אשר למרגולתיה הצפוניים של
נופית ויבחרו ללכת מזרחה בנחל. וילכו בדרך הכחולה ותיהיה הדרך
רעה עליהם וסימון לא יהיה בה אך למרות זאת המשיכו ללכת. ויפגשו
השניים צב בדרכם ויאמר לו עידב מלך גבעת-עדה "לך והפץ את משפטי
בארץ זו ותזכה למנוחה ונחלה" ויעש הצב כן. וימשיכו בדרכם
ויעברו דרך כעביה הדרומית אשר לערבים ויראה גלקין כי רע הדבר
ויאמר "אל לנו לעצור למנוחה בארץ זו שכן אין הדבר בטוח" וכך
היה. ולא יעצרו השניים אלא שלושים פרסאות לאחר מכן וינוחו
וידעו כי טוב. ויגיעו למרגלות אלון הגליל כשהשמש במרכז השמיים
וידעו כי טוב מאד. ויעצרו שם ויאכלו וינוחו. ויעברו שם ביום
ההוא שלושה מטיילים שניים גברים ואישה וישאל עידב אותם "לאן
פניכם מועדות" ויגידו "לכעביה פנינו" ויעקם עידב את פניו ויאמר
"היודעים אתם היכן כעביה" ויצביעו מזרחה. ויעקם עידב את פניו
בשנית ואז צחק ואמר "הרי אין כעביה במזרח אלא במערב" ופניהם של
המטיילים הוכו הלם ואז הודו לשניים והמשיכו מערבה בדרכם.
וימשיכו לנוח עד אשר במרחק עשרה צעדים ממקום מנוחתם יעמדו
ויופיעו קבוצת חיות קטנה המונה כתריסר חיות. ויצעק עידב מלך
גבעת-עדה "עיזים! עיזים ריייייי!! עיזי! עיזים תוקפות אותנו!".
וירדו מן ההר ביום ההוא עיזים לאין ספור וישעטו לכיוון השניים
ויקיפו אותם אך כבדרך נס עברו סביבם ויצאו השניים ללא פגע.
ויאמר החרא "כבשים היו אלו ולא עיזים" ויאמר עידב "עיזים!
עיזים!". ויצתחק גלקין החרא ויסכים. ויהי כלאחר שעה מאותו
אירוע וילך עידב וישנה צורה וגלקין היה ישן אותו הזמן ולא ידע
את הקורה סביבו. וישרוף עידב את הנייר הטואלט וכאשר גמר הופיעו
העיזים בשנית. וגלקין ישן הוא ולא ידע. ויבואו העיזים לכיוונו
ויאיימו לרומסו ואת כובעו של עידב ינסו לאכול. ויהי בעת ההיא
נס ומופת ולא ירמסוהו ולא יפגע הכובע. ויקומו מהמקום ההוא
עייפים וילכו ויעלו לאלון הגליל אשר מעליהם. ויגעו לאלון הגליל
וישבו וינוחו. ויתקשר ישי בן יוסי הוורוד אשר מגבעת-עדה וישאל
למעשיהם ויגידהו כי טוב ויפה הדבר אשר הם עושים. ובאותה העת
יבועו שניים רוכלים ובנם והרוכלים יהיו ממלכת גבעת-עדה אשר
בדרום. ולרוכלים אוכל רב ושתיה רבה וטובים הם השניים. ויתנו
וישקו ויאכילו את השניים אשר עייפים היו ויראו עידב וגלקין כי
טוב מאד מאד. ויסעו עידב וגלקין והרוכלים בעגלתם מזרחה ויגעו
לקיבוץ אשר שמו בימים ההם לביא והיה הקיבוץ דתי ושבת עדיין
היתה. ויחליטו השניים לנסות את מזלם ויפנו אל השומר בשער אשר
לקיבוץ. ויאמר עידב "אנה ותנה לנו שניים אנו ותן לנו ללון
בקיבוצך" ויוסיף החרא "מכיוון שימים קשים אלו בארץ זו וחיות
הארץ מסתובבות חופשי" ועידב יהנהן ויוסף "באלגן אין עימנו ושקט
יש באמתחתינו". ויסכם השומר אשר הוא לבדו בשער ויואמר "לכו נא
אל מאחורי לסוכתי ושם תימצאו דשא ושירותים בנו שם את יצועיכם
והצנעתם עצמיכם". ויראו עידב מלך גבעת-עדה וגלקין יא חרא בן
גלקין האלונאי כי טוב המקום וישמחו. וישנו שם ביום ההוא וישתו
תה  רב וישמח לבבם.



ו
ובבוקר למחרת כאשר קמו היה זה יום ראשון אשר הוא יום המסע
האחרון וישמחו השניים ויצעו לדרכם. ויאמר החרא "בואה ונלכה אל
מצפה חיטים אשר אינו רחוק מדרכינו ושם נראה את זריחת השמש"
ויאמר עידב מלך גבעת-עדה "מה לך ולדבר הזה אשר בפיך הרי עליה
היא זאת וקשה היא" ויזבל גלקין יא חרא בן גלקין האלונאי לעידב
ויסכים. וילכו השניים למצפה חיטים אשר הוא מצוק אשר עליה היא
הדרך אליו ויעלו ויראה עידב כי רע הדבר. ויעלו למצוק וירדו
ממנו וימשיכו בדרכם לנחל נמרים. והארץ רעה להם ויבשה ואיננה
יפה כלל ודרך המלך איננה מסומנת ויראו השניים כי רע. וימשיכו
ללכת עוד ועוד ויגיעו לצומת מגדל ביום ההוא כשהשמש לפני הרביע
השני ויראו כי טוב. וילכו אל המים אשר לכנרת ויראו כי רע הדבר
ויכניסו את כפות רגליהם בלבד ויצעו ויאכלו וישתו ויזרקו כל זבל
ויראו כי טוב. ויחזרו לצומת מגדל ויעלו על אוטובוס ויחזרו
לביתם.
ואלו הם סיפורי ומשפטי מסע העל. תם ונשלם.



פירושים:
לפי עמג"ע  ( עידב מלך גבעת-עדה )

רביע ראשון -- ציון זמן כאשר השמש נמצאת ברביע הראשון של
השמיים ובזמנינו אנו בערך שמונה בבוקר.

רביע שני  -- ציון זמן דומה אך בזמנינו אנו  בערך 11 בצהריים.

רביע שלישי -- ציון זמן דומה אך בזמנינו אנו בערך שלוש אחר
הצהרים.

רביע רביעי -- ציון זמנה של שקיעת החמה.

צרעת -- מחלה אשר גורמת לשיעול המלווה בליחה צהובה או ירוקה.

שחין -- פצעים או יבלות אשר מופיעות על העור וגורמות לכאבים
קשים עד אשר מטפלים בהן.

עמים נוכריים אשר בגרות אין להם -- ילדי בית ספר יסודי.

דרך המלך -- שביל ישראל המסומן בכתום כחול ולבן.

מחצית הבת -- ציון משקל אשר היה נהוג בימי קדם ובימינו אנו
שווה בערך ל-25 קילוגרמים ובאותו נושא, רבע הבת שווה בערכו
לכ-12.5 קילוגרמים.

פרסות -- ציון מרחק אשר בימינו אנו שווה בערכו לכ-100 מטרים
בקו אווירי, עשר פרסות אם כן יהיו שוות כקילומטר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא לא. צפלין
מעופרת יותר
פרדוקסלי.

הקופירייטר של
אלוהים מחלטר
בייעוץ לרוברט
פלאנט וג'ימי
פייג'


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/05 4:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לואי החתול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה