ישבתי וחיכיתי לזריחה
ישבתי וחיכיתי
ואפילו קרן אור אחת לא בצבצה
ישבתי וחיכיתי וכלום לא קרה
הדקות עברו
והשעות חלפו
והחושך נמשך

אני זוכר שישבתי איתך
וצפינו בשקיעה
את אחזת בידי
ואני נשקתי לצווארך
וזה היה כל כך מרגש
השמש שקעה
והמדורה חיממה אותנו
והאירה  לי אותך
והחיוך המתוק שלך
שלא נשכח

ישבתי וחיכיתי לזריחה
הרוח התגברה
ונעשה קר
התעטפתי בשמיכה
ולא הרגשתי בהתחממות
ישבתי וחיכיתי לזריחה
נצנוץ הכוכבים החל להעלם
וסממנים של זריחה החלו להראות
אך השמש לא הגיעה
והשעה כבר מאוחרת

לפעמים ישבנו במרומי הגבעה
והמתנו שהשמש תגע באופק
ותברך אותנו על שבאנו להיפרד ממנה
היו ימים שעשינו אהבה על הגבעה
ונתנו לשמש לצפות
זיכרונות כל כך מתוקים
זיכרונות כל כך נעימים
זיכרונות שאסור לשכוח
יום אחד את הלכת ואת השמש לקחת
השארת אותה איתך
ולא השארת לי אפילו עשירית ממנה

ישבתי וחיכיתי לזריחה
לפתע ידיים כל כך קרות
ואפילו קפואות
כיסו את עיניי
אחזתי בידיים אלו
הורדתי אותן מעיניי
ונשקתי להן
והשמש שעלתה באיחור
קפצה למרומים
וחייכה לי ולך