אמא,
אני רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך.
אמא ,
אני רוצה שתדעי שלמרות הכאב אני אסלח.
אמא,
אני רוצה שתזכרי שאני הבת שלך.
אני אסלח לך אם תבקשי,
אם תדעי על מה את מצטערת
אני אסלח לך אם רק תרצי
ותבטיחי שלא תעזבי שוב

הרבה דברים קורים לי בעיקר בגללך עכשיו,
כנראה שהאופי שכל כך סלדתי ממנו,
להחות חלק נכנס ומסרב לצאת
אמא,
תלמדי אותי איך לחיות עם הבכי.
אמא,
תלמדי אותי איך לא לבכות.
אמא,
רק תנסי הבין.
אמא,
אני לא רוצה לעשות לאף אחד רע,
אני רק צריכה עזרה
אם תדעי על מה את מצטערת, אני אסלח
אמא,
על הקללות הנוראיות
אמא,
על המכות הנפשיות
אמא,
על הבדידות ששוררת בבית
אמא,
על החנק והשנאה
אמא,
על חוסר האהבה שמתבטא עכשיו בחרדה
חרדה נוראית, שאני לא יודעת אם הוא ישאר
חרדה נוראית שאני כלום
שהוא הבין זאת ושוב יעזוב
אמא,
אני אוהבת אותו, את יודעת?!
אמא,
כל כך הרבה דברים אני רוצה לספר לך
לשבת בלילה, כמו ילדה קטנה, שתספרי לי סיפור
על ממלכה אבודה, על מלך ומלכה,
נסיך ונסיכה...
תגידי לי שהחיים הן כישוף,
נשיקת האהבה תסיר ממני את הקללה
אז למה אני עוד בין החיים?!
ואין את אשליית הממלכה,
הרי אני הנסיכה, אני מחכה לנסיך והנה הוא בא...
ושוב המציאות מכה,
אמא,
אני רוצה נשיקה, חיבוק
ואולי כמה מילים שיגשרו על ה-17 שנה
אמא,
אני רוצה משפחה,
אמא,
כשהייתי בבטן שלך הבטחת לי משפחה,
שתאהבי ואבא ישחק בכדור
שלא תשכחי, שתמיד את הרצונות שלי תזכרי
אמא,
אני לא אגואיסטית
אנשים מאמינים שמה שהם רוצים להאמין בו
אמא,
אני לא רעה
אמא,
אני באמת הנסיכה
והוא הנסיך
ואני כל כך אבודה,
אמא,
בבקשה תחזרי לממלכה!