הספק הזה שיושב על הלב כמו אבן גדולה וכבדה... ובשביל מה ?
עדיף כבר לא לדעת, לא לדעת מה הוא חושב בדיוק, מה הוא מרגיש,
אבל הספק הזה הורג!
הוא שובר הכל, לא יכולתי לסבול אותו יותר יושב שם על הלב
ומעיק, כמו אבן גדולה וכבדה, כבדה מאוד, אז אולי כבר היה עדיף
לדעת הכל, לדעת שמה שחשבתי אני זה לא בדיוק מה שעבר לו בראש
כשראה את פניי כל בוקר, אולי היה עדיף לדעת שהוא הרגיש בדיוק
את מה שאני הרגשתי אליו...
רק אל מישהי אחרת...
הספק ירד מהלב, אולי רק קומה אחת, אבל האבן כבר לא כל כך כבדה,
במקומה יושב לי על הלב גמד קטן או פיה טובה, אני כבר לא עוקבת,
הם מתחלפים כל פעם, עושים משמרות על הלב השבור, דואגים שלא
ישאר לבד ודואגים לחזק את החלקים שהדבקתי לאט לאט.
אז עכשיו אני יודעת, אין כבר שום ספק, כמעט, כי...
אולי עדיף היה לא לדעת בכלל...