|
במרתף שלי זעקה פעם אישה במעומעם
ובעודי לוגמת מיין השכחה נזכרתי
איך כולם חיים סביבי
ואיך בפנים אני כבולה
האישה שזעקה תזעק לעד
ובעודי ניגרת על כורסאת אודם מהגיהנום
אני חותכת תמונות מהעבר
והן מדממות מטה
מי זעקה:
"אוהבי הבדידות,
אנשי הבפנים"
ואני במוחי מכורבלת
כמו תינוק עטוף בלהבות
סביב דוקרים אנשי החוץ
ופיסת תמונה נוצצת על הרצפה
זאת שאהבתי פעם
זאת עם הדמעה
זאת שהלכה לעולמה
האישה שזעקה
זאת אני. |
|
|
-תגידי, לימור,
אבא שלך
ערומקו?
-נו וודאי!
אפרוח ורוד
משוחח עם לימור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.