אולי יום אחד תכתוב עלי שיר
אבל,
השורות שלך לוחשות לי שאתה כותב
רק דברים זמניים,
בינתיים.

אולי יום אחד נגור יחד
בדירת חדר קטנה בתל אביב,
יהיה לנו חתול ואתה לא תהיה אלרגי,
תגלה שאלו היו רק חלומות קצרים.

אולי זה רק אני ואתה,
אבל בינתיים,
האור כבר כבה,
עד מחר.

אולי תעבוד בעיתון יומי,
אני אאסוף גזרים של כתבותיך,
אולי אפילו אתלה אחת מהן על הקיר.

אולי נלך ברחובות הצפופים של עיר זרה,
ונשתה משקאות מתיימרים,
כמו שמות המנות בתפריט,
ואולי נברח משם כשנראה את המחירים.

אולי זה רק אני ואתה,
בעתיד הרחוק,
אבל בינתיים אתה כותב רק דברים זמניים
ואני כבר לא קוראת.