למה תמיד הכל נופל עליי?
איך זה שלא חשוב מי טעה, למה, וכמה, אני אהיה אשמה בהכל.
אני רוצה להיות פעם זו שבוהה מהצד. זאת שלא קשורה, שלא מפחדת,
שלא כואב לה שוב שוב בכל גופה.
למה הם לא מניחים לי לרגע לחיות כמי שאני, כמו שאני.
אני אוהבת ואני שונאת, אך בעיקר אני רוצה קצת שקט,
קצת שקט לעצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.