דווקא עכשיו אנשים עם מכחול מציירים לי על החולצה
היא רטובה כבר משאלות אבל הם לא מפסיקים לצייר ולא תשובות
אני בטוחה שכל אחד ואחד ירצה לצייר לי על החולצה
היא נמתחת, מתעגלת משתעלת, נראית שונה
כמה זמן עוד אבכה? כמה זמן אמשיך לצעוק?
האם הם לא יודעים שזה הרבה?
הם נכנסים בועטים, מתכנסים לי בחיים
לא רציתי שיבואו והם בכל זאת באים
הם מתעגלים, מתקמטים, מתרווחים, נאנחים וממשיכים בפעילות
זרה...
מציירים לי על החולצה...
דווקא בחושך בהיותי כאן לבד, אני נזכרת בך שאז נתת לי יד
וכעת מסתכלת אני בתקרה, אני כאן לבד, לבד לא איתך
גם אתה היית מצייר לי בחולצה
אבל אתה קישטת, עשית אותה - חולצה נדירה ביופיה, שאז לבשתי
אותה והיינו מורידים אותה ממני אחת לשעה...
כמה זמן עוד אבכה? כמה זמן אמשיך לצעוק?
האם אתה לא יודע שזה היה מעט?
אתה הולך ובועט, יוצא מחיי
רציתי שתבוא ותיכנס אלי
אתה מתעגל, מתקמט, מתרווח, נאנח וממשיך בפעילות זרה
אתה כבר לא מצייר לי על החולצה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.