איך יכול אני לשאול
איך יכול בכלל לנסות להבין את העולם הזה
הוא כה צר
איך יכול אני לבדוק גבולות
לברר מה נועד לי
יש לי מעט מדי
הזמן קצר מדי

אני נכשל במכשולים יפים
רואה אנשים ולא מפסיק
אף פעם לרצות
לרצות מה שאסור לי לקבל
רואה מחשבות של בני אדם
וכמה מוזר להיות כמו כולם
אבל רחוק בלי סיבה
זה כל כך מיושן אצלי
לראות את מה שבפנים חסר
לוותר

המאמץ שלי נופל
נופל, נופל, נופל
אני יודע שזה רק בגללי
זה רק עצמי ואנוכי
ושוב אני
תמיד אני
הכל אצלי נשמט
הכל אצלי נבעט

תראה לי מקום שבו אוכל למצות את עצמי
תראה לי דרך אחת נכונה ללכת בה
שלא אפול ולא אשלול אפשרויות
נקרות נקרות
ולא קורצות
אז איך אני אמור לשים ליבי בתוך ידי
לתת לך ולא לדאוג
כי אחר כך אני סובל
ורק נופל
נופל נופל

המאמץ שלי נופל
נופל, נופל, נופל
אני יודע שזה רק בגללי
זה רק עצמי ואנכי
ושוב אני
תמיד אני
הכל אצלי נשמט
הכל אצלי נבעט

אם זה אני יכול להיות שצריך להשתנות או שצריך לוותר על דברים
שרחוקים מדי, לא צריך לחשוב על עקרונות של חופש ושל חברה
מכתיבה אידיאלים מתים.
לא צריך לנסות להבין את הפשר של רגשות עמוקים, כי הם לא
פיזיים. עמוק בפנים אני יודע יותר טוב שהכל מתחיל ונגמר בתוך
הגוף
המגעיל