כמו של עכבר מפוחד
העיניים דוממות
העיניים כה כהות,
הניצוץ שהיה-נעלם
ההווה הפך לעבר
תוהה אני לגבייך,
מדוע סרו עינייך?
מדוע סרו עינייך וברחו משלי.
את ידי עזבת, חוט האהבה נתלש
ונפלתי לתהום העמוק
שנחפר הוא מהבעיות
כבובה אליו צנחתי.
מנוקרת בחורים של כאב
וגופי העשוי מבד - ספוג במיצים שיצאו מהלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|