כל הלילה אני במיטה שוכבת,
-אסור להירדם-
כל לילה כשנעצמות לי העיניים
אני נופלת לתוך מבוך של תת מודע,
נופלת ונופלת... וצצים לי זיכרונות, שלו,
של הימים ההם, כשהוא היה מחייך אליי,
כשהוא היה מסתכל לי בעיניים,
כשהיינו מדברים...
ואני לא מתאוששת, נגמלתי ממנו במודע
אבל התת מודע ממשיך,
-אסור להירדם-
אני שוכבת במיטה, בחושך, מדברת לעצמי,
משננת בראש חומר בהיסטוריה.
-אסור להירדם-
ואני עייפה, כבר שלושה ימים אני ערה
ולא חולמת עליו, ורואה אותו בבי"ס,
וממשיכה, מקסימום מחייכת, והנה
הוא בא - איזה עיניים, הוא מתקרב אליי,
אולי הפעם הוא יעצור, ויגיד לי שאני יפה.
"היי" אמרתי לא יצא לי קול,
הוא מחייך, מתקרב עוד קצת, נשיקה.
אחרי שלושה ימים, לילה אחד של שינה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.