כשמי השלג נמסים
אל נהרות קוצפים
והשמיים נקיים מעננים
וריח של כל מה שבצדי כל הדרכים
מה שמעיר את כל הרגשות כשמריחים
ועוד יקח קצת זמן, שינוי מקום
לראות את התמונה
את הסדקים שלי על פני האדמה
מאוד אירוני, אהבות פורחות בכל שנה
דווקא בשיאה של העונה הכי שחונה
איך גשם אחד,
ממיס אותי ממיס אותך
איך אהבה לא אמיתית
ממיסה אותי, ממיסה אותי
ואז הסתיו והעלים הדהויים נושרים
והשמיים מתמלאים בעננים
כשהפרחים עומדים בקור
כאילו ערומים
גם זכרונות של ריח שנשכח לא מחפים
ואז החורף העייף שמעייף אותי
בציפייה ממתין כאילו בדממה
כשבא הגשם הראשון
הוא שוב בוכה איתי
והסדקים שוב מתאחים באמא אדמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.