למה נגעת?
הזמן מרפא גם אותי, גם חוליי
אך ראשי בידך עודנו פתוח
החלל החסר דרכו התבוננת,
עודני ילדה ויראת ידך הגדולה
מגששת אליי, אך אתה נעזבת עם ריח של גז
וחרדת מצפוני מעליך.
אתה הוא מוכר ילדותי
ומצפונך מעליי.
ביומי כבר גדולה אך ראשי עדיין פעור
רק ידך כבר איננה, מאבדת שליטה
לא נוגעים בילדה לא נוטלים עלומיה
חפרת עמוק, עכשיו תתבוסס
פניך - עפר וגופך ללא דמע
אך אני ורגליי וראשי הפתוח
נעלה זכרך עד אבדן
עד בלי די.
עד אין סוף רק אסלח
לא אכעס
כי אשמתי
לך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.