עדי מולדן / הזעם |
פגשתי את הזעם.
הוא הזכיר לי
איך הכל היה פעם,
הוא הראה לי
כמה עכשיו רע לי.
היום בבוקר,
כשקמתי מהמיטה,
וראיתי שכלום לא השתנה,
תפסתי את הכרית,
התעללתי בה
עד שהיא דיממה.
נוצותיה התפזרו
על כל המיטה.
וכל מה שנותר היה
סדין קרוע,
וקצת זעזוע,
וזעם שיצא מכלל שליטה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|