על פסגת העולם אני יושבת,
לתוך האף אבקה שואפת,
מלכת החיים.
מלכת המוות.
גופי חזק נשמתי כואבת.
מעל פסגת העולם,
שלום לכולם,
תשתו איתי בירה תעשנו איתי באנג.
אני צריכה מצרכים,
לערבב פלאים,
להמתיר מתוקים,
זקוקה לקססה מצת ובאנג,
להכין אושר ולפזר לכולם.
העולם כגלגל.
השמיים קודרים.
פעם למעלה פעם למטה.
השמיים כוסו עננים.

אני בוכה במרומים...