אני יושבת, סתם ככה, בלי סיבה, בשקט. זה מן שקט עילאי כזה, שקט
מהכל. אפילו מחשבות לא מסתובבות לי בראש. סתם שקט. פתאום אני
נזכרת באתמול, אוי מה שהיה אתמול. הייתי נותנת את החיים שלי
בשביל שמה שהיה אתמול יהיה חלום, סיוט. איך שהוא הסתכל עליי,
לא הבין מה אני רוצה ממנו. ואני? גם אני לא הבנתי. אחרי בקבוק
וחצי של וודקה אף אחד לא היה מבין מה הוא רוצה מעצמו. הייתי
שפוכה לגמרי אתמול. אני אפילו לא זוכרת מה קרה אבל נועה סיפרה
לי כי נועה חברה טובה. סיפרה לי איך צעקתי עליו באמצע המסיבה
שאני רוצה אותו, איך כמעט התעלפתי מרוב צעקות, איך שהוא לא
הבין מה אני רוצה, איך שהוא הסתכל עליי. הכל היא סיפרה, כי
נועה חברה טובה. עכשיו נועה בטח יושבת בבית, מרוצה מעצמה, מזה
שהיא כזאת חברה טובה. ואני? אני יושבת פה, סתם, בשקט, אפילו
הכאב ראש עבר. אני מוציאה איזה סיגריה מקומטת מהכיס, תמיד
סיגריה מרגיעה אותי. פתאום אני נזכרת באתמול. איך נועה שכנעה
אותי לבוא למסיבה והבטיחה שהוא לא יהיה שם. איך פתאום ראיתי
אותו עם מישהי והתבאסתי כל כך שירדתי על בקבוק וחצי של וודקה.
ואז נועה באה אליי וניחמה אותי, כי נועה היא חברה טובה. ואז
אני לא זוכרת יותר. אבל נועה סיפרה לי. איך שהיא סחבה אותי
הביתה, איך שהיא ישבה איתי עד שאפסיק לבכות, איך שהיא הייתה
כזאת חברה למופת. העשן מכסה אותי, כבר לא שקט, יש לי מחשבות
בראש פתאום. ואז אני נזכרת בבוקר, איך קמתי עם כאש ראש מטורף.
איך ישר התקשרתי לנועה כדי לשאול כמה פידחתי את עצמי. ונועה?
נועה חברה טובה אז היא סיפרה לי את הכל, טוב, כמעט את הכל.
נגמרה הסיגריה אבל הטעם עוד נשאר בפה, חבל שזה לא טעם אחר.
נזכרתי איך באתי אליה כדי שתספר לי עוד ואז פתאום הרחתי משהו.
הרחתי אותו בנועה. אבל איך יכול להיות? נועה חברה למופת. ואז
כשנועה סיימה לספר על הפדיחות מאתמול היא גם הזכירה שהיא מצאה
מישהו והם אפילו התנשקו.
אבל איך זה יכול להיות? נועה חברה כל כך טובה...