פאולינה ז'וקוב / נגיסות |
אתה מרפה את
השרירים
ומרטיב את
השפתיים
היום תורך לשבת
על הכורסא האדומה
ולהתענג על נגיסות
קטנות
ואני שוב נמסה
בתוך כוס גבוהה
כמו מרשמלו
ורוד
אתם קוראים לזה
נגיסות של אהבה
לפעמים בעדינות
ולפעמים...
אתם נוגסים לאט
לאט
לא ממהרים לשום
מקום
אריזתי כסופה היום
אתם אומרים שהיא
קורצת לכם
בעיניה החומות
ואתה
מלקק
אצבעות דביקות
ואני שוב נשארת
חבויה
תחת ציפורניך השחורות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|