זה התחיל ביום חמישי. חשבנו לצאת כל החבורה אבל היה קר ולא היה
לאן. הייתי אצל אורטופד והיו מלא אנשים אז דחיתי לפעם אחרת.
התקשרתי אליה ושאלתי אם אני יכול לבוא והיא ענתה בגיחוך שאני
מפריע לה באמצע צילומים של עצמה בעירום קראה לזה "צילומי
זנות". התקשרתי שוב כשהייתי מתחת לביתה, אמרתי לה לרדת, היא
הגיעה ואמרה שבגללי היא בלי חזיה, חייכתי וישבנו קצת למטה.
עישנתי את הוולסטריט האדום שהיא קנתה לי באותו יום בבוקר.
שנינו שכבנו במיטתה מחובקים ומחפשים אחד אצל השנייה בריחה
מהקור בחורף, אבל אני ידעתי שאני לא בורח ממנו, אני מקבל אותו
ולכן אף פעם לא קר לי. היא היתה קפואה. חיממתי אותה כמו שרק
אני יכול והיה לה נעים. הרגשתי את האהבה שלנו בשיאה!
אני לא זוכר הרבה מאותו היום אבל התחלתי להירדם וגם היא אך היא
ביקשה שאני אתעורר ואני עשיתי תנועה קטנה עם הכתפיים שרמזה
שאני לא רוצה ואז היא שאלה אם היא תוריד את החולצה זה יעיר
אותי, חייכתי ומיד עניתי שכן ואז הלכה לכבות את האור.
מתביישת.
אני לא מבין אותה בקטע הזה אבל אני לא מתווכח או משהו, שכבה
לידי הרגשתי אותה עלי. ביקשה שאני אוריד חולצה אז הורדתי ואז
הרגשתי את אחד הדברים שתמיד רציתי לחוש: הרגשתי אותה עליי-אהבה
עפפה אותנו כאילו היינו אמורים לשכב וליצור ילד/ה (אישית אני
מעדיף ילדה) ולהביא אותו/ה לעולם, זאת היתה ההרגשה הכי נעימה
בעולם, לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי כמו מכור, רציתי לקרוע מעליה
את הבגדים ורק לעשות לה טוב, שתהנה, שתרגיש מיוחדת, שתרגיש טוב
עם עצמה.
התחלנו לעשות שטויות וידעתי שאבא אמור להתקשר לקחת אותי ואז
באמצע הטלפון. רומי התקשרה, רצתה להיפגש אבל אמרנו לה שאנחנו
באמצע אז קבענו להיפגש מחר ואז ממתינה אבא... "טוב אבא, כן...
בוא לקחת אותי" אמרתי לו ואז חיכיתי למחר...
הגעתי אליה זה היה שתיים וחצי וחיכיתי ללילה. אני לא זוכר כלום
וזה מכעיס אבל אני זוכר שגם היום עשינו שטויות ואז הסתכלתי
עליה והיא היתה קרובה אליי והיא זזה קצת ואז השפתיים שלה
התחככו בשלי ואז נישקתי אותה ואז היא אותי ואז אני אותה
והוצאתי קצת לשון וזה קרה! סוף סוף התנשקנו וההרגשה...
התעוררתי מיד מהתרדמת ששקעתי בה ונשקתי לה חזרה אבל הרגשתי שזה
לא היה זה... היא חיבקה אותי. אזרתי אומץ ואמרתי לה "תחליפי
איתי מקום רגע" עכשיו אני הייתי למעלה ולא מתוך רצון לשלוט אלא
מתוך רצון לנשק טוב יותר, נשקתי לה שוב והפעם קצת יותר טוב אבל
אני עדיין גרוע בזה, למזלי שנינו אוהבים וזה מכסה על כל שטות!
היא הלכה לרגע ואז נזכרתי ברומי אז התקשרתי אליה והיא דיברה
איתה ושנינו צחקנו כי אמרתי לה שאנחנו באמצע משהו והיא מפריעה
ושתזמין כמות מצומצמת של אנשים ותבוא אבל לא היה לה כוח להתקשר
אז היא רצתה לבוא. שוב גיחחנו ואז אמרתי לה שתבוא ושתתקשר
כשהיא כאן.
חזרנו לשטויות שלנו ואז טלפון "אייל עוד שתי דקות אני אצלכם"
עניתי שאנחנו נתארגן ואז ניתקתי...
היא לא רצתה לעשות כלום חוץ מלהיות איתי ואז פתאום דפיקה על
הדלת ואחותה הקטנה שאלה "מי זה?" שנינו חשבנו "אוי שיט!" היא
שכבה מתחת לשמיכה מחייכת ואני קמתי לקבל את פניה.
רומי נכנסה לחדר קצת מופתעת אבל שלווה. לבשתי את החולצה שלי
ואמרתי לה שתתלבש. היא לא רצתה והמשיכה לחייך. טוב אני הייתי
רעב (כבר היה שמונה או תשע בערב ולא אכלתי מאחת ומי שמכיר אותי
יודע שזה מסוכן לאנושות) ורומי היתה צמאה אז יצאנו למטבח והיא
התלבשה. כאב לי אבל לא יכולתי להראות את זה כי אמא שלה באיזור.
חזרנו לחדר ודיברנו וכאלה ואז שחר התקשרה, שאלה אם נפגשים אז
היא ענתה שהיא לא יודעת ואז הן ניתקו לא ממש שמתי לב מה הן
דיברו.
אחרי כמה דקות שחר מתקשרת שוב והיא התעצבנה כי מציפים אותה
בטלפון ואמרה לה שתבוא. וישבנו ארבעתנו והיה נחמד (רק ששחר
ניסתה לקחת ממנה את הדיסקים שצרבתי לה וממש התעצבנתי על זה!)
ואז נרדמתי על המיטה ופתאום היא באה אליי ואומרת לי "יאללה
הולכים לישון" שאלתי אותה "איפה רומי ושחר?" נעניתי ב-"הלכו"
היא כיבתה את האור ונכנסה למיטה. לא רצתה שנישן, אני חושב שגם
היא הרגישה את אותה ההרגשה, את אותו הכיף ששנינו ביחד ואמרתי
לה שאין לי מושג מה לעשות. כאב לי וזה הפריע לשנינו אבל לא
נורא מצאנו דברים אחרים... היא נישקה אותי בצוואר ובאוזן.
הרגשתי את הדם זורם בעורק וההוא שם למטה מתחיל להתעורר זה היה
כיף. היא שמה רגל עליו זה כאב בהתחלה ואז זה היה נעים...
המשכתי להירדם ואז היא שאלה "זה מעיר אותך?" והרגשתי את ידה
מלטפת את איבר המין שלי, הרגשתי טוב חששתי מעט כי ידעתי שהיא
רגישה ותמימה ושאני החבר הראשון הרציני שלה כמו שהיא שלי "אבל
אני בן אז אני מבין בזה כי אני כל הזמן חרמן" (שונא בנים!) ואז
היא עברה אליו וליטפה והזיזה ושיחקה ואני ליטפתי אותה ורציתי
אותה כל כך רציתי להרגיש את עצמי בתוכה אבל אני יודע שזה
מוקדם.
שתקתי מלבד הקולות שיצאו לי מהגרון-הרגשתי טוב, היה לי נעים.
הדבר הבא שאני זוכר זה שהיא שאלה אם הולכים לישון ועניתי
בחיוב.
בבוקר קמתי והסתכלתי עליה ואת ההרגשה הזאת אני לא אשכח בחיים!
היא ישנה כמו מלאך-יפה כל כך!
ואז היא קמה והסתכלה עליי וחייכנו ולא זוכר מה אמרנו ואז אימא
שלה נכנסה ושנינו הרגשנו לא נעים אבל זה היה מצחיק.
ואז היא ביקשה את החולצה שלה ולא מצאתי אז הבאתי לא סווטשירט
ואז היא ביקשה משהו אחר ולא סווטשירט אז הבאתי לה את החולצה
שלי ומתישהו נהיה לי קר אז לקחתי ממנה את החולצה שלי ואז שוב
התחלנו עם שטויות :). 40 דק' היא ליטפה אותו והיה לי כל כך
נעים. לפעמים עוברת מתחת לבוקסר וזה כיף והכי מוזר שלא גמרתי
מזה... ואז ראיתי שעשר ועשרים וקבעתי עם אבא שלי שבעשר יהיה
מתחת לבית שלה נבהלתי! אמרתי לה שאבא שלי כבר 20 דקות פה והיא
לא רצתה שאני אלך, לא יכולתי להתנגד אבל הייתי חייב כי זה אבא
שלי... התלבשתי ואמרתי לה שתלווה אותי ואז היא משכה אותי אליה
אז נישקתי אותה כמה פעמים ואז קמתי ואמרתי לה שתבוא והיא קראה
לי נצלן, רעה שכמותה :) ואז היא באה ונתתי לה חיבוק והלכתי
לאוטו ומאז אני מאושר ולא מפסיק לחייך! :)
(אבל עדיין כואב לי).
אני יודע שהבחורה האחרונה שתהיה לי, שאיתה אני אתחתן אז היא
תהיה כמו סיון ורק איתה אני אוכל להרגיש מה שהרגשתי עם סיון.
סיון אני אוהב אותך!!!