[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








התחיל להיות מעונן וסתווי
עכשיו התחיל להיות קריר
חשבתי שזה בלתי אפשרי
והמילים מיד הופכות לשיר

מחשבות מעיקות על החיים ובכלל
ודיכאון שמגיע עם החורף...
על בית, געגוע, אהבה ישנה
ויד המלטפת את העורף.

ההרים התקררו ונהיו לנוף
נוף חורפי שכבר אין לו גבולות
והדיכאון שבלב, הכואב והדואב
כבר אינו אלא מכסה יבלות.

כבר לא חם וכבר לא קר
וכל עלה שנושר עושה לי רע
ומזכיר איך הייתי מאושר
ואיך איבדתי את דרכי חזרה.

"אל תתייאש", הוואדי אומר
"רק תזהר, יש תהום עמוקה"
אם אפול, ואעשה זאת מהר.
אולי אתרפא מאותה המכה.

וכשיעברו העננים, אולי כבר לא אהיה
אביט לי כענף, כמו מקל או כדוק.
ואת, אם עוד אוהב אותך עם בוא האביב
רוצי אליי ותני לי חיבוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שהולך לישון
עם תחת מגרד שלא
יתפלא שהוא קם
בבוקר עם אצבעות
מסריחות


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/12/04 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חוזליטו האנונימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה