[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יוהן חלף על פנינו משפיל ראשו, נמנע מלהביט בנו.
"בוא הצטרך אלינו, אנו יוצאים לאכול בפיצרייה הקרובה" קראתי
לעברו. יוהן נהג לאכול את הכריך שהביא עימו מהבית במשרדו וכעת
נראה מופתע, כמו שאר חברי, אפילו את עצמי הפתעתי.
הוא השתהה קמעה ובלא להישיר מבטו נד בראשו לחיוב.
"למה אתה מצרף אותו?" לחש לי ג'פרי שנהנה להתעמת עם כולם ובכל
נושא.
"צריך לתת לו הזדמנות להשתלב" עניתי בקול שקט.

"יוהן מה תעשה עם הכריך שהבאת מהבית?" שאל לארי בלגלוג,
"חבל שאתה עסוק בכריך שלי במקום להתרכז בעבודה", השיב יוהן
בשלווה.

"מזמן רציתי לשאול אותך", המשיך לארי מדגיש כל מילה,
"למה  רוב ההתרעות שאתה שולח להנהלה הן דיווחי שווא, אתה חושב
שיעריכו אותך יותר?! אני זה שצריך לעבוד קשה לתקן את התקלות
שנולדו בדמיון שלך", המשיך והתריס בארסיות.
"מוטב להיות בטוח מלהצטער, התפקיד שלי לבדוק שהמוצר תקין ואת
זה אני עושה" השיב יוהן מביט לרצפה.
"יוהן, למה אתה נשאר שעות נוספות, בלי שמשלמים לך על כך? ידעת
שבגללך גם אנחנו נאלצים לפעמים להישאר מאוחר, אחרת יבלוט שרק
אחד נשאר מכל הקבוצה?", שאל סטיב העובד במשרד לידו.
יוהן נראה מופתע הייתה זו הפעם הראשונה שסטיב פנה אליו מאז
שהגיע לחברה.
"אני לא עוזב משימה באמצע", ענה יוהן, כשפניו מאדימות, "גדלתי
בחווה ולמדתי כי אין לחלוב חצי פרה, או להשקות חצי שדה, משימה
שהחלה חייבת להסתיים.", המשיך ללא נשימה.

"ראיתם את המשחק אתמול?" שאל לארי,
"מי נגד מי?" ניסה יוהן לשאול,
"מה לך ולכדורסל, תמשיך לחלוב את חצי הפרה שלך" קטע אותו לארי
בקול כעוס.
"חברה, מספיק עם זה." אמרתי מסמן בידי לעצור.



"גרמתם לנו לנזק בל ישוער", גער המנהל בקבוצת הבדיקה, "תקלה
חמורה לא התגלתה, מוצר פגום יצא את שערי החברה, הנזק הוא לא רק
כספי, אלא תדמיתי, המתחרים ינצלו את ההזדמנות לזנב בנו ולקחת
מאיתנו לקוחות."
"מישהו מוכן להסביר לי כיצד ואיך קרה כדבר הזה?!" שאל ולא ציפה
לתשובה.
יוהן נעמד והרים ידו מבקש לדבר.
"כן, מה לך יש לומר ?! האם יש לך פיתרון בשבילי?!" שאל המנהל
בכעס.
"דיווחתי על התקלה לפני מספר ימים, אך איש לא הקשיב לי" ניסה
יוהן להסביר, מישיר עיניו למנהל ומנופף בנייר לאושש דבריו.
"אתם לא עושים את העבודה שלכם, כולכם בטלנים, אתם צריכים לגלות
אחריות ולהימנע מתקלות מביכות שכאלה, או שאאלץ לנקוט באמצעים"
קטע אותו המנהל בצעקה.
"אתם מקבלים את שמגיע לכם" לחש יוהן ומבטו סלידה.
"מה אמרת?", שאל המנהל מעווה פרצופו.
"כלום, לא אמרתי כלום", נד יוהן בראשו לשלילה.
"שמעתי אותך", נהם המנהל," אסוף חפציך וגש לכוח אדם אתה
מפוטר!"
"זה יתנקם בכם... צפו לצרות... מגיע לכם לסבול..." המשיך יוהן
בדרכו החוצה.



מסך המחשב המנופץ נטה על צידו במרכז החדר, בתוך שלולית של
זכוכית.
"שמעתי אותו מאיים", אמר ג'פרי לחוקר המשטרה משווה לקולו ארשת
מודאגת.
"ואז הוא השמיד את המשרד, כנראה כדי לטשטש ראיות, זה היה מפחיד
..." עצר לרגע דבריו בדרמטיות.
"אני חששתי ממנו מהיום שהגיע לכאן, הוא אחד מאלה השקטים
שמאבדים שליטה, הוא אדם מאד מתוסכל ו...",
"תודה ג'פרי", קטע החוקר את שטף דבריו.



"מאז האירוע בשבוע שעבר שבו נהרגו ונפצעו מספר עובדים בידי
עובד שפוטר, המשטרה מאד רגישה לאירועים כאלה" הסביר השוטר
להנהלה.
"הנושא לא יורד מפרק היום, כולם מזועזעים", אמר אחד הנוכחים.
"בקלחת הראיונות עם פסיכולוגים, שכנים, אנשי דת ורוח, מטיפים
וחברי ילדות, אפילו מנהל המרכול השכונתי זכה בזמן אויר" התלוצץ
אחר.
"אנחנו מבקשים לפנות את הבניין, עד שנלכוד את היוהן הזה" הנחה
קצין המשטרה והמשיך.
"מבוקשים שכאלה הם לא מקצוענים, ניסיון העבר מראה כי אנו
לוכדים אותם די מהר, כך שהנזק למפעל יהיה מינימלי".



"אתה שונה מהם, אתה תבין אותי" הופתעתי לשמוע את קולו בטלפון.
"איפה אתה? יש פה תסבוכת שלמה סביבך" עניתי ליוהן בחופזה.
"הם הצליחו, הזהירו אותי שלא לעבור לעיר הגדולה, האנשים
בג'ונגל הבטון הופכים לחיות טרף", יוהן נשמע מוזר.
"הם איבדו את הקשר לאדמה, לטבע, רודפים אחרי כסף וכבוד,
הבינוניות אצלם ערך נשגב"
"יוהן תירגע, תחשוב בהיגיון, תסגיר את עצמך, לא יאונה לך רע,
אתה לא אשם בדבר"
"הם יחסלו אותי כמו כבשה חולה, הם לא יכולים לתת לי לצאת מזה
בשלום, הם חייבים את הצייד", המשיך יוהן בקול שליו ומבהיל.
"יוהן, תן לי לעזור לך, אפשר לסדר את זה, איפה אתה?"
הקו נדם...



נכנסתי לחדרו, על שולחנו רשימת המשימות שכבר לא יבצע.
הרמתי את גזר העיתון שתחת רגלי, מביט מקרוב ביוהן נועץ בי מבטו
הנוגה.
"נורה ונתפס מטורף שאיים על מעסיקיו..."








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
say no to
drugs
(שאכטה
מהג'וינט): חבל
שלא למדתי
אנגלית.



נגמלת בהסוואה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/1/05 11:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי רורי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה