|
בין סלעים המזדקרים מהמים
ברוח בתולית של סתיו
ואויר צח של פעם
ועצים רקומי עלי זהב
היכן שפרחי השקרים נבלו
כנף אמונה פרוסה מעל
וטיפות טל רעננות של אושר
ועקבות רגליה של האישה בלבן
תלתלי זהב מתנופפים ברוח
עורה צח כעורו של תינוק
מבטה מופנה הישר אל האופק
ואפילו עכשיו עתידה הוא רחוק |
|
|
תמיד כשבלונדה
בהלם מתווכחת עם
חבר שלה ואני
מנסה להתערב,
היא מתעצבנת
ואומרת לי "לך
שב בלול."
אבל אני לא רוצה
לשבת בלול!
הם לא אוהבים
אותי שם!
אני אפרוח ורוד,
קיבינימט!
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.