יש לי אוסף מסכות
מסכה צוחקת
מסכה בוכה
מסכה צועקת
מסכה בוהה

מי אני ומי אתה? ומי יידע מה?
לא אני, אני ,אתה? אתה הוא מי? ומה יידע?

יש לי אוסף מסכות
אוסף יפה אוסף גדול
לכל אחת יש הבעה
לכל אחת מקום
לכל אחת חלום
לכל אחת כיוון
ובסוף הכל נופל במסך חדרי
לאור הנר , עם עצמי.

רואה הכל מתחת לעור,
מתחת למתחת.
לא צוחקת לא צורחת ,
רק מביטה וצונחת.

לראות או לא לראות?
והאם להראות?
מה ייראו ואיך יבינו,
אם יידעו מה הולכות המחשבות ,
מאחורי המסכות?  

אצלי בפנים שקט,
כשכולם רואים עוקבים קופצים
בכל מסכה עם הפנים שלה
לא מבינים שמתחת לכולן,יש אחת.

אני היא ,והכי שקטה מכולם
מביטה ויודעת ,מבינה.
רק עכשיו קשה לה קצת

אז היא מרשה לעצמה להתלבש
עם מסכה אחרת לכל מקום
ככה לפחות לא משעמם לה
לספר על הכל לעצמה
סיפורים וחווית מעולמות דמיונים שקורים בחיים.