רציתי לכתוב לך שיר שבו אקטוף פרחים, אמצא זהב, אשיר שירים
ולבסוף אדע אותך.
רציתי להפתיע אותך באהבה ללא גבולות, בתעצומות הנפש שמבקשות
לזעוק,
אבל את ניפצת את כל מה שלא בניתי
את הרסת את דמיוני
את גילית את אוזני
את חשפת
את אשר
עשית
ואז
רציתי לחרוט על עורך שנאה ועצבות עד אשר יאבד קישרך עם העולם
הזה
רציתי לכתוב בדמך אכזבה אין קץ ובדידות עד ייבש גופך ויימק
אבל את ריפאת את הפצעים שלא נפערו עמוק בגופך
את החרמת את כלי המשחית שלא היה בידי
את קיררת  את גופי הלוהט
את הרגעת
עד אשר
אני
רציתי שוב...