תזכיר לי בפעם הבאה לא לצאת עם אחות אמרתי בערב לחבר שלי.
הבחורה הזו הוציאה אותי מהכלים. והפכה את חיי מלמעלה למטה.
היא הייתה בחורה הממוצעת ממוצא רוסי. די יפה וקצת מלאה אבל
נוטפת סקס מכל פיסת נוכחותה. פניה היו מלאות ילדותיות ומאוד
חינניות . בנוסף לזה היה לה גם מוח חריף עם תחביב להערות
עוקצניות ומתוחכמות. בכל דקה ביום האישה הזו יכלה להשאיר אותך
בפה פעור. היא לא הפסיקה להפתיע ולשגע וכמובן שלא היה בה שום
דבר מסודר...

שום דפוס לא היה מאפשר לנבא את התנהגותה. אפילו שעות שבהם עבדה
תמיד היו לא שגרתיות ותמיד מפתיעות. בכל שעות היממה יכולת
לתפוס אותה בעבודה.
כאשר אני ישן לי בשבת במיטה הגברת עובדת.
בשעה 10 בבוקר ביום ראשון כשכולם בעבודה הגברת בחופש.
כאשר אני ישן בלילה היא עובדת.
אבל גם לפעמים היא עובדת בשעות חופפות לשלי, אבל אז במפתיע
הולכת לעבוד שוב בשעה אחד עשרה בלילה....
בקיצור החיים אתה היו לא קלים, מעניינים ומרתקים אבל מעייפים
רוב הזמן. חוץ מהבלגאן שהיא גררה מאחוריה. אבל הכי גרוע -
שהגברת הייתה אוהבת לאבחן.

למשל.אם הייתי קצת עצוב אז היא קראה לי דיכאוני.
אם הייתי במצב רוח מרומם היא קראה לי מתלהב.
אם הייתי מסדר את הדירה היא הייתה אומרת לי שאני סובל מ-
OBSSESIVE COMPOLSIVE DISORDER
היא הייתה סקס מעולה , לפעמים הייתה מביכה אותי... לפעמים
באמצע הסקס הייתי חושב את מחשבותיי ואז לא היה עומד לי אז
האישה הזו הייתה צועקת לי יא אימפוטנט!!!

היא לא הסכימה לקיים איתי יחסי מין עד שלא סיימתי סדרת בדיקות
מפורטות שהיא כתבה לי על דף. פעם חשבתי שאחיות הן עדיונות
ונעימות,אומנם הייתה ניראית כזו בתלבושת הלבנה שלה,אבל הרוסיה
הזו הייתה גרועה יותר ממכית בטירונות.

יום אחד באמצע מציצה נפלאה שהעניקה לי היא עצרה, תפסה את הזה
שלי והכריזה: " אתה מחלת מין מהלכת!!!"  ויש לך קונדילומה!!!
ואתה רצית לשכב איתי בלי קונדום!!!

אותו השבוע היה סיוט בשבילי ...
א' היא לא נתתנה לי כאילו הייתי מצורע.
ב' אני בעצמי התחלתי להילחץ.
אז קבעתי במהירות תור לרופא עור ומין.
למזלי קיבלתי תור באותו היום. הדבר קיצר באופן משמעותי את
תקופת הייסורים. נכנסתי לרופא הסברתי לו את סיבת הפניה אליו.
הוא הוראה לי להוריד את המכנסיים. תארו לכם סצנה משפילה: אני
עומד עם מכנסיים למטה הזה שלי שמוט החוצה הרופא שם משקפת ענקית
כמו של עובדי ריתוך , שמבעד למשקף עיניו היו נראות פי שתיים
גדולות יותר, הדבר גרם לי להרגיש כמו בסרט בדיוני.. מתקרב לזה
שלי תופס אותו בשתי ידיים מזיז ימינה שמאלה... אני מחכה שזה
כבר יגמר.. ויגזר גזר דין. ואז הנחת הקלה יוצאת מפי כאשר
הדוקטור מכתיב את התרשמותו:" אין ממצא אובייקטיבי בפין.."
מילים קצת משפילות אבל מקלות מאוד.
אני כולי קורן אושר!
א' אקבל זיון הלילה.
ב' האחות הזו שחושבת שיודעת הכל...  אני אראה לה מה זה...
אני מחייג אליה ומספר את ממצאי הבדיקה בגאווה. הגברת שמתהלכת
לה בעזריאלי ובקושי שומעת אותי צועקת לי תשלח לי את התוצאה
בפקס אני לא מאמינה לך, אני רוצה הוכחות, ומי זה הרופא הלא
מלומד הזה  שלא יודע לזהות יבלות?!
שלחתי לה בסוף. בגאווה. אבל היא לא נרגעה...

בוקר אחד, איך שהתעוררתי היא אמרה לי שאני צריך ללכת ולעשות
בדיקת דם כי נראה לה שיש לי בעייה בערמונית,לא שמעתי על איבר
כזה...
מה??? נבעלתי
-כן, זה קצת בולט לך פה, וגם קמת להשתין שלוש פעמים בלילה.
-אבל בסך הכל שתיתי המון לפני השינה, אז הייתי צריך להשתין.
נראה לכם שעזר לי?
כבר באותו שבוע הייתי אצל רופאת המשפחה לבצע בדיקת דם.
לאחר כמה שבועות הבזיק בה רעיון חדש...

פעם אחרי שגמרתי על ביטנה היא שאלה אותי אתה יודע שהזרע שלך לא
איכותי? בעצבים אני שאלתי אותה למה? ואיך היא מחליטה את זה,
מה? לפי הארומה? לפי הגוון? לפי מה? היא אמרה לי איך זה שאתה
וגרושתך הייתם ביחד 10 שנים ולא הצלחת להכניס אותה להריון?

הסברתי לה שהיא מדברת שטויות אני וגרושתי 5 שנים חיינו כחברים
ואז היא השתמשה באמצעי מניעה, בהמשך היא למדה ואני עבדתי במרץ
- ולא רצינו ילדים.ואז כשניסינו במשך חודשיים לא כל כך הלך...

ואחרי זה היה מיתון קשה, אז הקפאנו את העניין ואחר כך כבר
היינו בהליכי גירושין כך שלא הכי יצא לנו לשכב וגם לא היה
למה...
אז בקיצר מה הזרע שלי אשם בכל זה?

כמו תמיד הייתי נחוש שוב להוכיח לה את האמת ולהעיף לה את
התוצאות האיכותיות בפרצוף. רק לא ידעתי לקראת מה אני הולך...
יום אחרי זה ביקשתי טופס 17 מהרופא שלי , להפתעתה קיבלתי אותו
די בקלות.
הגיע היום שבו הייתי אמור להטיל את זרעי אל תוך הכוס.
היא אמרה לי בטלפון תתקשר אלי אני אשמח לעזור לך ולעשות אתך
סקס טלפוני תוך כדי...
צחקתי מהצעתה אבל כבר הפסקתי להיות מופתע מהמופרעת הזו, ומה גם
שבזמן האחרון הבחורה הפכה לאובססיבית והייתה מתקשרת אליי אלף
פעמים ביום. התחילה לשבת לי על הוריד, לסחוט אותי רגשית
ולעצבן אותי עם המשחקים טרום גן חובה שלה.  
באותו היום בבוקר לפני העבודה עליתי על הקטנוע ונסעתי
לאיכילוב. עמדתי בתור כחצי שעה החרדה והרצון לברוח התחיל להכות
בי. אבל הייתי נחוש להראות לכלבה מה זה...
הדבר היחיד שהשאיר אותי שם זה המחשבה איך אני מנפנף לה עם
הבדיקות המושלמות בפרצופה. שוכב איתה בלילה ולא מתקשר אליה
יותר לעולם...
לבסוף הגיעה לכיווני אחות חביבה עם כוס שקופה כמו של שתן עם
מכסה אדום ,בזמן האחרון התפתחה אצלי רתיה /חיבה לאחיות מצד אחד
הרגשתי קרוב, אחד מהחברה עם אותה האחות מצד שני רציתי להעיף לה
כפה מצלצלת. היא הושיטה לי את הכוס ואמרה לי ללכת לחדר
התבודדות בפינת המכון. וזהו אף עוד מילה יותר שום הסבר שום
כלום רק שלחה אותי לשם וזהו...
צעדתי במבוכה אל עבר החדר תוך כדאי שאני בודק אם אף אחד לא
רואה אותי. למזלי היו שם שירותים ליד, כך שאף אחד לא יכל באמת
לדעת איזה בדיקה בדיוק אני הולך לעשות.
נכנסתי לחדר. והרגשתי שאין תיקווה שלא רק לא יעמוד לי כאן אלא
שום כוסית פצצה בלונדינית עם שדיים נפחות לא תעשה לי את זה
במקום הזה. העבירה הייתה סטרילית ומיושנת עמד שם שולחן נמוך
וכיסא. הכיסא היה מכוסה בנייר על מנת שחס וחלילה לא ילכלכו
אותו. בשידה בפינת החדר היו מפוזרים עיתוני פורנו ישנים משנות
ה-90. דפים צהובים, לך תדע כמה ידיים כבר דיפדפו בו וכמה
מהאומללים תלשו משם דפים.. אולי למזכרת. תוך כדאי שאני מתאקלם
הקרצייה מתקשרת אליי. התעצבנתי עוד יותר הגברת הזו רוצה להשפיל
אותי עד הסוף!! גם הביאה אותי למצב הזה וגם עוד מעיזה להתקשר
אליי בשביל לצחוק עלי. אמרתי לה שאני נכנס לבדיקה וניתקתי לה
בפרצוף.

חזרתי אל תוך החדר המזוויע. התיישבתי על הכורסא הורדתי את
מכנסי ופתאום אני קולט שבדיוק מולי הטיפשים תלו את המראה. מה
זה הדבר הזה??? השם ירחם! כאילו אם כבר להוריד את תחשק אז עד
הסוף...לא חומר... לא וידיאו...
אני מתחיל ללטף אותו . אין זכר לזקפה ... אני פונה אל עיתונים
המצ'וקמקים. ומתעצבן עוד יותר . בשנות התשעים אולי היה מספיק
לגברים שבקושי ראו ציץ במסכים לראות בחורה ערומה. העיתון היה
מורכב מפרסומות ו6 עמודים של בחורה ערומה בעמידה ללא תנוחות
מיוחדות. אני בעידן האינטרנט...ולי זה לא מספיק ! לי זה אל
מזיז לי אפילו את הקצה של הכיפה... אני רגיל לתנוחות ולזה
שדוחפים לה בכל מיני חורים. אבל כאן הספיק להם לשים בלונדינית
ממוצעת בעמידה... בעיתונים האחרים במפתיע היו רק לסביות.

רציתי ללכת אבל הרצון העז להתנקם בה היה חזק יותר ואני כבר
הגעתי. היא תצחק אלי אם אגלה לה שהשתפנתי וברחתי. סגרתי את
העניינים וניסיתי להתרכז. ניסיתי לדמיין תנוחות הכי סדיסטיות
עם האחות הזו שפרצה לחיי ומילאה אותם בחרדות. במחשובותי  היא
הפכה לקורבן מזוויע העל כל מעשיה הרעים. התחלתי לדמיין שזיין
שלי הופך לשוט ארוך ואני מצליף בו בפרצוף היפה שלה... עד שהי
פורצת בבכי שלא  פוסק ומתחננת שאפסיק.

דפיקות חזקות בדלת הקפיצו אותי מהכורסה, נשמעו צלילים של דלי
מגב ומגף. איזה מנקה מנסה להיכנס פנימה.  שיבשתי את קולי
ואמרתי:" יש כאן מישהו?" . היא צועקת לי במבטה רוסי ליד
הדלת"יש מתג חשמל שהייתי אמור להוריד כך שבחוץ יידעו שהתא
תפוס, אבל האחות בכניסה נתנה לי לגלות את זה בעצמי...
איכשהו, לבסוף לאחר 40 דקות הצלחתי לגמור את המלאכה במלוא מובן
המילה עם כל הסיפור הזה.

קלעתי בול. סגרתי את הכוסית והכנסתי אותה לשקית הנייר ויצאתי
במהירות החוצה. יצאתי ונעמדתי ליד הדלפק, מחכה שהאחות תבוא
ותגיד לי מה לעשות עם זה עכשיו... אני רוצה לעוף מפה כמה שיותר
מהר..
תשים את זה על המגש שעל העגלה הזו, וקח את הטופס הזה ותשים
אותו ליד.
הנחתי ונמלטתי.

הקרצייה צילצלה שוב. לא רציתי לשמוע ממנה ציוץ ושלחתי לה הודעה
שאני כבר אחרי...
היא החזרי לי הודעה רחמנייה כזו:" מאמי שלי..." ניתקתי את
הנייד וטסתי לעבודה.

יום למחרת בערב חגגתי את יום הולדת ה35 לבדי במיטה

בידיע שהזרעונים שלי פגומים
ואפילו אחות הרחמניה הנודניקית לא הייתה לצידי