New Stage - Go To Main Page


מה שלומך איש?
הכל טוב?

חשבתי עלייך, שוב. יודע מה מצחיק? אני כל הזמן חושב עלייך.
מגוחך, נכון? לא יודע למה אני עושה את זה לעצמי. מותח לעצמי את
סף הכאב.
אני אוהב להיזכר בפעם ההיא שנסענו לכנרת והלכנו לאיבוד, אז
עצרנו בצד, הסתכלנו ביחד במפה ואז התנשקנו. זה היה כל כך
אמיתי, כל פעם שאני חושב על זה זה עושה לי פרפרים בבטן.
אני חושב על הפעם ההיא שבאת אליי לדירה במטרה שנצא ובסוף
נשארנו לראות טלויזיה מחובקים. לפעמים הטלויזיה היא רק תירוץ.
והזיכרון הכי טרי, היה מהפעם האחרונה. באת אליי ולפני שהלכת
התחבקנו. אמרת שאתה מקווה שזה לא "יכניס אותך לסרטים" ונישקת
אותי. כל כך אמיתי.

אתה חשוב לי כל כך. כשהיית חולה כמעט והתחרפנתי כי לא ידעתי מה
קרה לך, ולא יכולתי לשאול אף אחד, כי אסור שיידעו.
אז ישבתי בשקט, בכיתי כמו ילד קטן, וקיוויתי לטוב עד שאזרתי
אומץ לשלוח לך הודעה ששיגעה אותי עוד יותר.
אני דואג לך כל יום. כל יום אני חושב עלייך. רוצה לשאול אם אתה
לבד או נתפסת כבר ברשת. רוצה לשאול אם אתה חושב עליי עוד, אם
קר לך, אם חם לך. אם טוב לך או רע לך. רוצה לדעת עלייך הכל.
רוצה לדעת שאני יכול להתקשר ותקרא לי כמו שקראת לי פעם.

אבל אתה לא יכול להתמודד. אתה לא מוכן לספר, מסתיר. חי בשקר.
משקר לעצמך ולסביבה. בסוף זה יקרה, אתה יודע. מישהו ידע. אתה
מפחד מזה, נכון? אבל מישהו ידע ותראה שזה לא סוף העולם.
הצעתי לך את עצמי, שנהיה ביחד, שנעבור את התקופה הזאת ביחד,
שלא תהיה לבד. שאני אחזיק לך את היד אם תצטרך. אבל ויתרת,
העדפת להדחיק ולהשאיר את זה לזמן אחר.
אתה לא רוצה להתמודד עם דברים, אתה מפחד, אתה לא אמור לפחד,
אתה החזק. הערצתי אותך, האמנתי בך. הכל היה כל כך אמיתי.
כששני אנשים אוהבים לא מפרידים ביניהם, כששני אנשים אוהבים שום
דבר לא צריך לעמוד בדרך, כלום לא יכול לעצור. חוץ ממך. אז אולי
לא אהבת אותי? אולי לא היה אכפת לך? אני לא מאמין בזה, אני
יודע שזה לא נכון.

אני עדיין אוהב אותך, אבל אני לא רוצה להראות לך את זה. אני
עדיין חושב עלייך, אבל משתדל כמה שפחות להפגין את זה.
אז מתכתבים מדי פעם בהודעות טקסט, מדי פעם באינטרנט, והכל קר
כזה ומרוחק. כל הזמן אני מקליד "אני אוהב אותך" ומיד מוחק. לא
טוב. אתה תשתגע מזה ותתרחק. עדיף לי לשתוק. עדיף לי לא להגיד,
כדי שלפחות את ההודעות האלו יהיה לי.

אני מקווה שתחליט אחרת, למרות שהבהרת לי ש"יחד כבר לא יהיה".

אוהב ומתגעגע,

- אני -





המכתב נותר על שולחני. הוא לא הועבר ולא יועבר ליעדו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 31/12/04 22:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנתר ורוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה