אל הלא נודע בעיניים פקוחות.
במו ידי דחיתי את הטוב, המוכר והידוע
את אותה השגרה המתוקה שנסחפנו אליה מבלי משים
בחושבי שחייב להיות משהו אחר.

חיים שלמים בנינו, אבן על אבן
עוד רגע, עוד חיוך, עוד זיכרון
ופתאום, נוצר עולם שלם, שלנו בלבד.

אבל בחוץ, ישנו עולם אחר
קורץ לי ומפתה
כל כך הרבה ריחות וטעמים
ואני רוצה כל כך לנסות ולגעת
להציץ מעבר לחומת אהבתנו, שנסדקה עם השנים
לגלות מי אני, לבדי
להביט למציאות בלבן של העיניים
להתמודד עם הכל בנחישות.

אקח הכל,
את הטוב, הרע והמכוער
רק שיבוא כבר