מיואשת.
לא שותה, לא מעשנת,
אבל רוצה.
רוצה משהו שיבוא ויפיג את הריקנות,
אך אין קיים הדבר.
יושבת, כותבת.
ולמה?
כדי לקרוא,
ולהיזכר כמה החיים משעממים.
ואולי,
ואולי, מישהו יקרא וילמד משהו?
מישהו לא כמוני,
מישהו שיכול לשמוח בעולם הזה.
לא יודעת מה אני רוצה,
כל כך הרבה דברים לעשות,
אבל לא, אני יושבת וכותבת.
לא רוצה לראות אף אחד.
לא רוצה לדבר, לא רוצה להקשיב.
גם לא רוצה לאהוב יותר.
אהבתי מספיק ואהבו אותי.
לא מוצאת כלום,
אך גם לא מחפשת,
כי אין לי מה לחפש,
אין לי מה לחפש בעולם הזה.
25 בספטמבר 2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.