"אני לא מאמין שוויתרת עליי ככה..."
רק רציתי לשמוע אותך אומר את זה, או משהו דומה, כי...
כי ידעתי שככה אתה באמת מרגיש... אבל היית אדיש.
חשבת שאם תהיה אדיש זה יעזור לך... לברוח, לשכוח...
או משהו כזה... אז היית אדיש . כל-כך אדיש שזה כבר היה
מעליב ומעצבן... כי אחרי הכל... אהבנו... אני אהבתי אותך ואתה
אהבת אותי ,אהבנו... וזה נגמר... ואתה... אתה מגיב באדישות
כזאת. גם כשכל-כך כעסת עליי זה היה באדישות, גם כשכל-כך
נעלבת... זה היה באדישות.

"אני לא מאמין שוויתרת עליי ככה..."
רק רציתי לשמוע אותך אומר את זה, או משהו דומה, כדי לדעת שבאמת
אכפת לך, שבאמת אהבת.
ידעתי שככה אתה באמת מרגיש... אבל היית אדיש.