[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הגר מור
/
הרגעים האלו

במקום צר וארוך הנמשך לעולמים, אני הולך והולך.
הולך עד שרגלי קורסות.
אז  - אני נתקע באמצע מקום צר וארוך, בלי סוף והתחלה. אני נשאב
למקום הלא נודע...

מחשבות מתרוצצות ואינני מצליח להתשלט עליהם.
אני צועק "די!", אבל זה לא עוזר. עוד ועוד הגיגים ושכבות של
מסקנות סותרות.
ברגע של חוסר אונים אני לוחץ על מתג החירום. הכפתור האדום
והמסוכן שלעולם (!) אסור ללחוץ עליו.
ופתאום שקט...
הס גדול התפלש.
"אווו", כמה יפה השקט, כמה רחב ומרגיע הוא.
הדופק מתחיל להתחזק. הלב צועק צעקתו.
צעקה שלא שומעים...  אך בשקט הזה? ניתנה לו במה.
הלב נעמד, מסדר צווארונו ועולה לבמה.
הוא רוכן אל המיקרופון ונעמד.
דקה שלמה עוברת...והלב לא זע ולא נע.
כל תשומת הלב מופנת כלפיו והזמן ממשיך לרוץ. פרצופים מדומים
בוחנים את הלב בתהייה.
לאחר מספיק זמן, הלב, מרוצה משלו יורד מהבמה.

לפתע מצאתי מקומי... הגעתי לאי מבטחים!  

 







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מרילין מנסון זה
כמו מרילין
מונרו, רק לא
ממש?





זאת שאהבה את
התל-אביבי...?


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/04 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הגר מור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה