זה מגיע מאחורי
שומע אותו מתגנב
הוא חושב שהוא שקט וערמומי
אך צעדיו נשמעים בקול,
יצור מבחיל וגמלוני.

רגליים ארוכות ודקות,
שחורות נוטפות ריר לבן וסמיך.
יש לו גוף קטן אבל לב ענק
שגולש החוצה מכמה חורים בגופו.
ראש מעוות שמסתובב 360.

יכול להרגיש את נשימותיו החמות
נושף בעורפי, מתגרה בי!
פרץ של עיוותות עבר בי, "בלעלעעל".

מתקרב עוד קצת
דופק לי על כתף ימין, אך הוא לא שם
דפיקה על כתף שמאל, אך הוא גם לא שם.
"יופי" אומר לעצמי, "תמשיך לשחק בי,
להכאיב לי לא תוכל יותר".

"מה? ת'רוצה מכות?!
בוא, בוא ונסיים את זה אחת ולתמיד!", צעקתי לגועל.
הסתובבתי בחדר על צירי וקיוויתי שלא יהיה שם.
אבל הוא נדחס לפינה חשוכה וכיסה את עינייו,
כמו ילד קטן שמתחבא מהעולם.

"אם ת'רוצה לפגוע, בוא, אני פה!"
הוא לא זז, אך ידעתי...
ברגע שאסתובב הוא יחזור להציק לי
להזכיר לי שהוא שם,
עד שאקבל אותו כמו שהוא.

"אני עדיין לא מוכן", חשבתי.
הפנתי לו את גבי,
שוב.