אחרי שראיתי באותו ערב פעמיים "ספרות זולה" ועדיין לא הבנתי את
הפואנטה- נרדמתי. זה היה אחד הלילות היותר טובים שהיו לי-
ישנתי כמו תינוק... יותר נכון- ישנתי בדיוק ההפך מתינוק- ישנתי
יותר מ-9 שעות ולא התעוררתי ובכיתי לחלב.
מחרת הגיע מהר, וגם ארוחת הצהרים לא אחרה להגיע. זה היה מוזר-
פעם ראשונה שציפיתי למשהו והוא הגיע מהר והזמן לא נראה לי
פתאום כמו מסטיק של בלונדינית משועממת.
ישבנו בשולחן הקבוע- לא השולחן השני- אלא הקבוע והזמנו.
במקום להתחיל את שיחת החולין שלנו- ישר הגעתי לנקודה-
מה עם שגית?
נושמת וטוב שכך.
אדיוט- אתה יודע מה אני רוצה לדעת!
דיברתי איתה.
ו...?
נפרדנו
מה?!
טוב- אז לא בדיוק נפרדנו- היא זרקה אותי- אמרה לי ללכת לעזאזל,
שאלה למה היא בזבזה עליי כל כך הרבה אנרגיות ואהבה במשך שלוש
שנים פלוס, בכתה, ארזה, אמרה שהיא חוזרת לאימא וטרקה את הדלת.
חבל. עניתי דיי בקצרה.
זה בסדר- אני אתגבר בסופו של דבר.
אז מה נשמע חוצמזה אריק?
הכל טוב ג'סי מה שלומך?
החיים יפים- כמו תמיד. איך אימא?
חיה תודה לאל. הוא צחק על גילה של אימא שלו.
אדיוט.
לאריק- אך תתרגש כל כך- הסיפור הזה הוא לא עליך וגם לא קשור
אליך- הדמיון מקרי בהחלט. פשוט כשמנסים למצוא איזה כינוי/שם
לדמות בשעה 4 בלילה אז קשה לחשוב על משהו מקורי ומעניין...
תחיה עם זה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.