ויום אחד את מגלה שאת זונה. הכל התחיל מריב עם אמא. את נמצאת
עכשיו ברחוב וקר לך. את רק רצית אוכל. את רק רצית לאהוב. והוא
הלך.
ואת נשארת. ומתביישת לחזור הביתה. וקר בחוץ. ואת צריכה כסף.
רוצה אהבה. ואת מכירה בחור. והוא אוהב אותך. בדרכו שלו. והוא
שוכב איתך. בדרכו שלו. שוכב ומביא לך קצת כסף. כדי שתאכלי קצת.
כמה את רזה...

ואשתו מחכה לו בבית. צעירה ויפה. נקיה ומבושמת. ואולי זה מה
שמפריע לך. אתה רוצה אותה מלוכלכת. ותלותית. ואשתך מתקרבת רוצה
אהבה. ואתה עייף. למה אתה עייף? מה עשית שאתה עייף? אתה בוגד
בי?
ואת לא מבינה. בחופה הוא היה נאמן. בעיניו. בליבו. מה השתנה?
וכבר שבוע שלא שכבתם. ואת רוצה. כל כך רוצה. והוא עייף. אבל
ממה?

הוא מוציא שטר של 200. אחד לאשתו ואחד בשבילה. שטר אחד לאוכל
ושטר אחד לאהבה. זה עושה לו טוב. הוא מרגיש גברי או מלך.  והוא
חוזר אליה כל יום. בשעות אחר הצהריים. והוא כמו אח גדול. אוהב
מלטף. דואג לה לאוכל. לבגדים חמים.

והוא מזיין אותי. ולפעמים נמאס. אבל חושבת על האוכל. ועל
הסוודר שראיתי. וכל כך רציתי. והוא אוהב אותי ומחבק. מזיין
אותי. ורע לי וטוב לי. ופתאום יש לי הכל. ואין לי כלום.
הוא מרגיש שהוא עושה מצווה. עוזר לילדה קטנה. הרי יש בך את
השורשים. סבא שלך היה רב. והיה ושה מעשים טובים. ואתה חוזר
הביתה שמח ועצוב. אשתך מרגישה. היא חושדת.

לפחות הוא אבא טוב. משחק איתם בפארק ביום שישי. שלא יאהב אותי.
הוא לא עושה טובה. אני כבר מתרגלת. שומרת את הכסף. כבר למדתי
להבחין. כשהוא נותן 200 שקל הוא איתה. נותן לי כדי להרגיש טוב.
עם עצמו. ואני? אני מרגישה מצויין. אוספת את הכסף. יום יום.
לבית גדול. לי ולילדים. בלעדיו. ועד אז? אני אוהב את עצמי.

אני מספרת לחברה. על כמה שהוא אוהב. ועל זה שהוא גדול. על הסקס
שלפעמים גורם לי טוב. ועל אישתו והילדים. ועל הכסף לבגדים.
ולפתע היא שואלת אותי שאלה. זיונים כסף ואישה. זה לא הופך אותך
לזונה?

וזה לא מפריע לה. היא ילדה קטנה. לבד ברחוב. ללא אהבה. אבל
הבעיה היא שהיום גם לסקס קוראים אהבה... והיא לא מבדילה. ישנה
על ספסל. ולפתע נבהלת ובוהה בחלל. ופתאום הארה. ופתאום מגלה.
איך יכולתי להיות עיוורת? אני זונה...