דמעה שקופה זולגת על לחייה
מזכירה טיפת חורף שעל החלון גלשה
הבל פיה הרך קרוב אל ליבי
פעימות ליבה המואץ, מקפיאות את דמי
סערות עוז במחול מתרגשות בקירבה
מעידות על ימים אחרים, על לילות של שיכחה.
תוהה איך זה להיות שם בפנים
מה היא חושבת מה היא רוצה
איך זה באמת מרגיש שמחזיקים לה בידה
מה מסתתר מאחורי מסווה ארשת האימים
שמסתמן לה כמו חיוך מעוות על הפנים.
מוצא עצמי נשאב אל העמוק שבעיניה
טובע בים של מבטה, שוקע אחריה
מאוהבת עד קלות נשימתה
שונאת לצידה בעוכריה.
חושב כמה כיף להיות היא
להיות במקומה, בשבילה
אוגר מחשבות בשולי מוחי, בדמיוני
מסתכן בשל כך בחוסר תפקוד רגעי
מנקה עגלי טל של שפיות, סימנים של חמלה
ורואה דרכה אך זה להיות אני עצמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.