בס"ד  שלישי  23.10   28.12.04

גיסתי...

אני יודעת למה הלכת,
אני יודעת מה הניע
את  הבערה שבתוכך.
אני יודעת הכל...

אענה לך אחת לאחת.

הלכת מוקדם כי כאבת
את נטישת אביך שנטשך
שלא בזמן ולא במקום ביחס אלייך
כעסת שהוא השאיר אותך לבד
עם אמא ושתי אחיות גדולות ממך
ואח קטן אחרייך,
והוא לא עמד לצידך בשעת הצורך.
כעסת, כעסת וכעסת
ליבית את הבערה בכעסך
ליבית אותה בדיוק במקום
היצירתי ביותר של האישה
ברחם...
וכבר אמרת אחרי הבת השניה
שהעסק נסגר
כאילו לא רצית להשאיר
שלוש יתומות, מספיק שתיים...

מפגש ארגנו מורות בית הספר,
שם למדנו את הפן האחר שלך
הפן היוזם, העקשן,
הלא מוותר
כשמדובר בהקמת חוגים לילדים
והרי בבנותייך בנפשך המדובר
כאילו ידעת,
כאילו הכנת להן צידה לדרך,
נאמר עלייך כי היית כלביאה
שומרת על בנותייך.

גם הן אמרו שהיית קשה
אך מתוך הצורך שלך
ידעת גם להיות נחמדה
כשרצית
גם להם מסתבר לא הרשית
לדבר
לא הרשית להתקרב

כולם חושבים שזה מתוך גבורה
ואני אומרת לא גבורה ולא בטיח
זה מתוך מאצ'ואיזם שאין בו ולא
כלום מהגבורה
כי מה הגבורה בלהסתיר אנושיות?
מה הגבורה בלהסתיר מחלה?
קטע חייך היה להסתיר את כל רגשותייך
גם מפני אחיותייך, אימך, וכל משפחתך
כי חס וחלילה שלא ינצלו חולשותייך
אז את הראית לכולם מאין משתין הדג

עזבת, נטשת, כמו אביך אותך
עזבת נטשת, את בנותייך ואת בעלך
כמו אביך את אימך ואת ילדיו
הלכת אחריו במדבר בדרך לא זרועה
אכן, לא זרועה
דרך של מוות.
ומה מורשת השארת?
ספריה בבית ספר?
פרויקט איילת שיוצא לדרך?
פרויקט שקונים אותו גם שאר בתי הספר.

כך הבטחת את הנצחתך.
כך הבטחת שלא ישכחו אותך.
כאילו תכננת את הכל

ואני אומרת לא כאילו, אלא באמת.

את אימך רצית לידך במותה.
הנה נישלת את אביך מאמך
הפרדת בין אהובים. (זו שאלה אחרת, אם כן או לא)
הצלחת במותך מה שלא הרגשת
שמצליחה בחייך.

כבוד? גבורה? הדר?
לא במוות קונים כבוד
לא בהשתקת רגשות והדחקתן
קונים גבורה

גבורה קונים בשיתוף,
בליבון דברים
בשיג ושיח
גבורה וכבוד, גיסתי היקרה
קונים בהתמודדות.
ואת התמודדת?
כן, עם כאב וסבל
אבל זו לא ההתמודדות
זו התוצאה.

לעילוי נישמתך אתפללה...