עוד הסהר משייט
מפזר אורו על מים
והנחל מפזם
את שירת ירושלים

הקנים נמים שעה
שתפוג עם בוא הרעם
יש פה ארץ ישנה
שניעורה על כל זעם

הורה לך מכורתי
השדות תבואה עמסו
ואני בנוף ביתי
מול תקוות שהתמוססו

הורה לך אהובתי
שנפלת שדודה בדרך
זכרונות מבית דוד
מספרים עליך כרך

ואני פתיה תמה
עוד נושאת חיוך לגובה
המשיח בפינה
מחייך כמו קזנובה

גם שלמה המלך סח
ששירת העיר לא פגה
וצפויים ימים לטוב
עת יונה ממעל חגה

הורה לך מכורתי...
אהובתי...
הו אדמתי,
הורה - כי נשוב
לחיות בך בשלווה.