עוד יום לבודדים / תסתכלו בכל מקום / זה רשום בספרים / מחפשים
אנשים בלבד / יושבים בספסל עם קורנה ביד.
                         פזמון
וזה סתם מרמור אין סופי / כשאתה ביחד החיים נפלאים / והשקט
שנוצר הוא אישי / אם רק הייתה אומרת כן / הייתי עכשיו על ענן
מתמסטל.
                       בית ב
וכאובה השניה שזוגות חולפים בך לרגע / השעה מתקרבת / שפתיים
מתכווצות / ושאתה פוקח עיינים אתה טועם רק דמעות / ומבעד לחלון
/ זעקות השמחה / שנה חדשה בפתח / ואתה יושב לבד בספה.
                       גשר
לא נורא / זה לא כזה חשוב אנשים מסננים / ואני מבפנים נשבר למה
הם לא מבינים.