|
לאן הנשמה תועה בלילה? ולאן היא בורחת?
ואם היא הולכת לדעת את יום המחר למה היא חוזרת בידיעה שיכול
להיות שמחר היא תלך לנצח?
וכשהנשמה הולכת, מה עם הנשמות האחרות? איך זה ששנייה אתה פה
ושנייה אחרי בוכים עלייך? איך זה שדברים מסתיימים? למה?!
השעון מתקתק ואיתו הפחד דוחק - הם מודיעים לי בכל תזוזת מחוג
שהשעון לא יזוז לעד, המחוגים יום אחד ייעצרו והזמן שלי
ייסתיים.
רציתי להיות פיטר פן ולהישאר קטנה לנצח, כי כשאתה גדול אנשים
הולכים ואתה מחליף את מקומם.
רציתי להישאר במקומי עם האנשים שלי...
לא רוצה להיפרד!!!
לא טובה בפרידות! ומי אמר שזה חייב להסתיים? לא רוצה לעזוב, לא
רוצה לוותר! חייב להיות פיתרון אחר!
למה שתלכו?! תישארו! לא רוצה לוותר!
לא רוצה להיגמר... |
|
|
לאחר מאות
סלוגנים
בהשתתפותי, אני
סבור כי הגעתי
לדרגה כזו
באמנות כתיבת
הסלוגנים, עד
כדי כך שאני
מסוגל לזייף
תגובת מערכת
פרדוקסלית.
לדוגמא-
תגובת מערכת:
זו אינה תגובת
מערכת
מחשש להתפסות
בידי השלטונות
המוסמכים לכך,
אאלץ לחתום בשם
בדוי.
ח.ר.ג.ו.ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.