ענת ברשטיין / קול מתעתע |
שאוצרת בתוכה,
גן עדן של כוכבים,
נוצצים,
זוהרים,
בוהקים.
ברקע נשמעת נגינתו של הים,
רחש הגלים המתנפצים
אי-שם מעבר לאופק.
קול נישא אלי ברוח,
אומר:
"בואי, בואי",
אני מביטה במראה; לא רואה
מסתכלת בשמים; גם שם אין
מתבוננת בגלים; רואה רק קצף
והקול ממשיך:
"בואי, בואי".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|