אני מפחדת לאבד אותך, אתה מבין? אני לא רוצה לפגוע בך, או בי.
אני יודעת שכל מה שעשית איתה זה היה כי לא יכולת להתאפק, אני
מבינה אותך, אבל אתה חייב להבין אותי. כ"כ כעסתי עלייך בגללה,
בגלל שהיא פיתתה אותך, הרגשתי כ"כ לבד, נבגדת... אבל שתקתי, כי
פחדתי לאבד אותך... באתי אלייך הבייתה, התיישבתי בסלון וחיכיתי
שתחזור, אחרי כמה דקות הלכתי למטבח ולקחתי כוס מים קרים, לפתע
שמעתי משהו במעלה המדרגות. התקרבתי אליהן, וראיתי את אבא שלך,
בגופייה לבנה ומכנס קצר, כולו מזיע, והריח של האלכוהול מגיע עד
אליי... הוא התחיל לרדת במדרגות, מתנדנד מצד לצד, והתחיל לצעוק
בקול רם - "מי פהה בביתתתתתת שלי?! תזהר! יש לי רובהההההההה!"
הוא הגיע לקצה המדרגות והוציא מן השידה שליד אקדח שחור. רצתי
אליו מהר ואמרתי לו שלא יירה! שאני מחכה לך... הוא הסתכל עליי
במין מבט משונה, בהתחלה לא היה נראה שהוא זכר אפילו מי אני,
אחרי מספר דקות של שקט דומם אמר - "אהההה זאת את, הבן שלי שלח
לי מתנה לכבוד הגירושים? נחמד מאוד, נחמד"... הוא התקרב אליי
והריח של האלכוהול שטף את כל החדר, ניסיתי להתרחק, אבל הוא
התקרב עוד ועוד, עד שנתקעתי בספה שמאחור ונפלתי עליה. הוא נשכב
עליי, כל השומנים שלו מחצו אותי ולא יכולתי לזוז, הוא הסתכל
עליי והתחיל ללטף את השיער שלי, לומר לי כמה אני יפה, כמה אני
מיוחדת, כמה הבן שלו נחמד שהוא שלח לו זונה פרטית בגלל
הגירושים... ואני שכבתי שם ושתקתי, כי פחדתי שהוא ייכעס ויהפוך
לאלים.
לא סיפרתי לך את זה עד היום, כי פחדתי לאבד אותך... אתה בטח
מבין למה אני לא אוהבת שאתה נוגע בי, מלטף אותי, או למה אני לא
אוהבת ללכת אלייך הביתה, אתה בטח מבין שאני מפחדת לאבד אותך,
אתה מבין?