|
לאוהד - שלא זכה לתפוס אותו
תריסר היו ועוד אחד
עטפו שולחן מעץ אלון
ריפוד של לבד או של בד
עמדו יחדיו ובנפרד
כמו בכל שעה בקול שא-ון
ותוך שעה צבאו ובאו האורחים
הם גנרלים ומלכים מכל קצוות עולם
חמאה על פת היו מורחים
ומפלפלים וממליחים
ואף אני ישבתי שם
או אז הבחנו או קודם לכך
בכיסא מלוכלך שנותר לו חופשי
וידענו איש איש ש"אני כבר מוכרח!"
וש"רק לא יתפוס לי, נבל לא מוצלח..."
גם ש"כס של מלכות זה כבר משהו אישי".
בקרב אודות מי הוא אותו רב ישבן
חמאה לא שפכנו והמלכנו פצעים
ומרוב תופינים מושבי הקטנטן
חרק וכרסתי על דשא הגן
אז גיליתי - זה דווקא נעים
|
|
|
ואני, לעומת
זאת, נכנס לבמה
בכל מיני שעות
מוזרות כדי
לראות אם ההוא
האדום בפינה
למעלה סוגר את
הפה.
איש בלי הרבה
חיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.