[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה ליידי-וייס
/
שביל החלב

הערה לקורא- אני יודעת שהסיפור קיטשי מאוד, הוא נכתב בהשראה
של ידיד מאוד קרוב שלי. ישבנו יום אחד על הדשא באמצע מגרש
ודיברנו על אהבה... והרגשתי שאני חייבת להוציא ממני מעט דביקות
כדי להחזיק במשרתי כ"רומנטיקנית חסרת תקנה".


כששכבנו תחת שמיים זרועי נגה, ירח ושביל חלב, ליטפת ברכות את
שיערי ואמרת,
"הייתי אומר לך את הדברים שאת רוצה לשמוע. איך קרן האור פוגעת
בעיניים שלך בדיוק בזווית הנכונה, מבליטה את הצבע הגבולי בין
זהב לחום ומלטפת את שיערך כאילו היה אהובה הנצחי. הייתי אומר
לך כמה אני אוהב את הגומות שצצות כשפתייך מעוקלות לחיוך, ואת
הטעם של שפתייך כשאת מחייכת, כועסת או בוכה. הייתי מספר לך כמה
את נראית מאושרת כשאת משתכרת ומשתחררת, זורקת אותי למיטה
ומצחקקת לעצמך כמו ילדה. ילדה כלואה בגוף של אשה שמדי פעם
פורצת החוצה. על הריח המתוק מדי שאת מתיזה על עצמך בכמויות
מסחריות, שגורם לי לאבד את כל שאר חושיי. על איך הגבות שלך
מתכווצות כשאת מרוכזת, והידיים הופכות לאגרופים קמוצים, כל כך
חלשים, כשאת מרוגזת, שאפילו זבוב לא יירתע מהם.
הייתי אומר לך איך אני רואה אותך מרחפת על שביל החלב, פורטת
מנגינות עצובות על פסנתר ובוכה על העבר הכואב שלך, מבקשת עם
עיניים בוהקות שאשמור עלייך.
הייתי מספר לך כמה קשה להיפרד ממך אחרי לילה שלם של ביחד, וכמה
כואב להתגעגע אחרי שבוע שלם של לבד.
הייתי מספר לך על העתיד שאני רואה בדמיוני, על הירוק שיעטוף
אותך בטירונות והשחור הצמוד שתלבשי במשרד, על הלבן שיעטוף אותך
בהליכה האיטית לחופה, אני רואה אותך בצבעך הטבעי בערבים מלאי
טירוף חושים.
אני רואה אותנו מהלכים בשביל לא מוגדר אל אופק מעורפל, בו
התחושה דומה לזו שמרגישים שנייה לפני שנרדמים, ושנייה לפני
שמתעוררים.
הייתי עוטף אותך באינספור שכבות כדי שלא יהיה לך קר אף פעם
ושתרגישי בטוחה. הייתי אומר לך כמה בא לי לצעוק עלייך בגלל
חוסר הביטחון הטיפשי שלך שכל כך מעצבן אותי ועל הכאב המיותר
שלא מגיע לך שיתנחל בך."

כששכבנו תחת שמיים זרועי נגה, ירח ושביל חלב, ליטפת ברכות את
שיערי ואמרת,
"ככה אני רואה אותך, אותנו. ככה אני מוצף בכל פעם שאת מנשקת
אותי ונוגעת בי,
הייתי אומר לך את הדברים שאני רואה, ושאת רוצה לשמוע
אבל כשאני מסתכל אל תוך העיניים שלך,
הכל מתגמד לי לנקודה הקטנה החומה שמאחורי האוזן שלך,
הגלקסיה משתקפת דרך העיניים שלך ומכה בי חזק באיברים מנוונים
שהיו במצב השהיה,
ככה אני רואה אותך."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"בראשית היה
תוהו ובוהו
וחושך על פני
תהום"

ותאמר אמא של
אלוהים: יהוה
תסדר את החדר,
זה כמו דיר
חזירים פה...




צעיר מתוסכל


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/4/05 13:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה ליידי-וייס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה