"אמא מזאת אהבה?" היא שאלה את אמא שלה, אחרי שראתה סרט שכל מה
שדובר בו זה "אתה אוהב אותי? כמה אתה אוהב אותי?"
"אהבה?" אמא שלה ענתה בשאלה
"כן, אהבה" אמא שלה חשבה ולא ידעה איך להסביר את זה "אהבה" היא
התחילה לענות לילדה הקטנה "זה מה שיש ביני לאבא שלך"
"מה שאתם עושים בלילה?" שאלה אותה הילדה הקטנה
"גם זה נקרא אהבה, כן."
"אז אני צריכה לעשות את זה למישהו כדי שהוא ידע שאני אוהבת
אותו?"
"לא!" אמא שלה נבהלה... כולה ילדה בת 5 "אהבה זה משהו אחר" היא
התחרטה
"מה זה?"
"זה..." אמא שלה לא יכלה לענות והחליטה להגיד "לכי תשאלי את
אבא" והלכה למטבח להכין לעצמה כוס קפה ולהרהר על השאלה הנורא
קשה הזאת
"אבא"
"כן?" הוא הסיט את העיניים שלו מהטלוויזיה
"מזאת אהבה?" אבא שלה שחזר לטלוויזיה פתאום סגר אותה כדי לחשוב
חזק חזק על השאלה.
"אהבה?" הוא ענה בשאלה כמו אמא
"כן, אהבה" היא אמרה והתחילה לחשוב שאולי ההורים שלה תיאמו
גרסאות
" תשאלי את אמא" הוא פסק
"שאלתי אותה היא אמרה לבוא לשאול אותך!" היא התחילה לבכות
"לא, לא אל תבכי" הוא ליטף אותה "אהבה זה מה שיש בין שני
אנשים"
"כמו מה שאתה ואמא עושים בלילה?" היא חזרה על השאלה, ברגע הזה
האבא נהיה לבן והחליט ללכת לדבר עם האימא ולשתות כוס קפה.
הילדה החליטה ללכת אל סבא וסבתא שלה, כי ההורים שלה- הלא כל כך
חכמים היא חשבה לעצמה- אמרו פעם שסבא וסבתא הם הכי חכמים
בעולם. ומכיוון שהם גרו בניין לידם היא הלכה לבדה לשאול אותם.
טוק, טוק היא דפקה בדלת.
"חמודה" סבתא שלה אמרה והכניסה אותה בדלת בזמן שסבא הלך להביא
שוקולד.
"סבתא" היא ישר התחילה להגיד "מזאת אהבה?"
"אהבה" סבתא שלה הביטה בסבא "זה מה-" והילדה המשיכה "שיש
בינכם, אבל לא מה שאתם עושים בלילה" סבתא שלה חייכה והילדה
הבינה, שכל המשפחה שלה הפכה למטומטמת בין לילה והיא, הילדה,
היחידה שחכמה.
"כן" סבתא שלה החליטה והלכה לשתות את התה שלה.
הילדה לבסוף התייאשה מהשפחה וחשבה שאולי אנשים אחרים יודעים
אולי הם לא נדבקו מהמשפחה שלה.
היא הלכה לחבר שלה בן ה5 גם ושאלה
"גל, מה זאת אהבה?"
וגל החכם ענה לה כך: "אהבה?" היא הנהנה בראש שלה
"אני יודע מזה אהבה, אהבה זה מילה גבוהה כזאת שרק אנשים
מבוגרים אומרים אותה, אבל הם תמיד משקרים" הוא אמר והיא, לא
האמינה, כי למה שאנשים ישקרו?
והיא הלכה לשאול מישהו אחר יותר מבוגר ובוגר, בן 6
"אהבה זה ששני אנשים מתנשקים" והיא לא האמינה, כי למה שאנשים
ירצו להתנשק עם כל הרוק המגעיל הזה?
והתייאשה וחזרה לבית שלה. מול הבית הייתה אישה מבוגרת, בת ,80
משהו כזה, הרבה יותר מבוגרת מסבא וסבתא שלה, ויותר מבוגרת מכל
בן אדם שהיא שאלה, והילדה חשבה לעצמה, שלמה לא לנסות ולשאול
אותה.
"סליחה?" היא שאלה, היא הייתה ילדה מנומסת
"כן?" האישה המבוגרת חייכה אליה
"את יודעת מזאת אהבה?"
"לא. היא פסקה "אני לא יודעת מזאת אהבה ממש, אני יודעת אבל את
פירוש המילה"
"מזאת אהבה?" היא שאלה
"אהבה זה ששונאים אחד את השני כל כך ובאותו זמן מרגישים את
הפרפרים בבטן שהוא מתקרב, אהבה זה שלא יכולים לדבר כי לא
יודעים מה להגיד, אהבה זה משהו שאי אפשר להסביר, אפילו האיש
הכי חכם בעולם היה נכשל בשאלה הזאת, ואולי בעצם הוא היה מצליח
לענות, אם הוא לא היה מאוהב אף פעם, כי אנשים שהיו, והם בעצמם
מאוהבים לא יכולים להסביר את זה, את המילה חסרת המשמעות הזאת
אבל הכל כך חשובה לאנושות."
והילדה שכל כך חיכתה לתשובה הזאת נרדמה על הספסל ליד האישה ולא
הספיקה לשמוע את התשובה הכל כך חשובה לה. האישה הזקנה העירה
אותה והילדה הלכה לביתה.
בבוקר הילדה קמה, והלכה לאמא שלה לשאול שאלה.
"אמא מזה שנאה?"
"שנאה זה שלא רוצים לראות את הבן אדם, שכל כך לא אוהבים
אותו, שפשוט שונאים אותו, רוצים להרוג אותו"
"מזאת אומרת לא אוהבים אותו?"
"לא אוהבים"
"מאת אהבה?"