מישל דביר / רדום |
כותבת מילים
חסרות משמעות.
מחייכת חיוכים
מלאי רייקנות.
בעולם משלה
אך עדיין עם כולם
מזוייפת מבחוץ,
כשעומדת מולם.
מדלגת,
ממסכה,
למסכה.
אף פעם לא עושה כרצונה.
נפשה משוטטת
ללא מענה,
מתהלכת בתוך גוף מעונה.
מעוכה על הרצפה הקרה,
בלילה גשום.
זה הסוף,
גופה כולו רדום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|