[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אדריאנה אדריאנה
/
מוות קליני

הגדרה רפואית: מוות קליני הוא מצב שבו האדם חי בזכות מכשירים
הממשיכים את תפקודי הגוף. כאשר המוח מפסיק לשלוח אותות מפסיק
גם הלב לתפקד. אולם אפשרי מצב שבו המוח ממשיך לתפקד אך הלב
אינו עובד עצמאית. במצב כזה, אם האדם מחובר למכשיר לב ריאה הרי
שהוא חי רק בזכות המכונה.
אך בחיי ההגדרה מעט שונה, אומנם גופי כמו מוחי מתפקדים רגיל עם
לקחת בחשבון את ההגדרה למעלה אך מצד שני ההגדרה שלי בחיים
למוות קליני היא אחרת...

בחיי ישנם שני מכשירי החייאה, ובכול פעם שקורה משהוא מסביבי
אני מפחדת שהמכונות האלה ששומרות אותי שפויה כול כך טוב פשוט
יפסיקו לפעול, וזה יהיה טבעי, רק שהפחד שלי שהם יפסיקו לפעול
לפני שאני אחזור למוטב.
חיי כפי שהם כיום הם החיים הכי נוחים שיש, אין הרבה אחריות
ואין הרבה מחשבה... כמו שהסלוגן בצבא אומר: פשוט תרוץ ותסתער
ואל תחשוב על זה יותר מדי, ואני מתפקדת ככה מזה שנה לערך, אבל
הבעיה שלי שאני כל הזמן מפחדת להתרגל לכך.
אמנם יש לי כמעט שנה לתרגל את הסלוגן שוב ושוב עד שאני מסיימת
בחלק הזה של חיי, אבל מה יהיה אחר כך.
אני כבר למעלה משלוש שנים מסתמכת על מכונות ההנשמה הללו שיביאו
לי את מה שאני מסרבת להביא לעצמי, את כל אותם הדברים שאדם
עצמאי ולו במעט יכול כבר לעשות לבד, אך הנפש מסרבת והגוף פועל
מעצמו.
כמה פעמים הרגשתי שאני מתה מבפנים, לא מתפקדת, אדישה ברמות לא
בריאות והדבר היחיד שפוקד עליי להמשיך ללכת הוא הגוף, שמשום מה
מסרב לקרוס תחת הדיכאון שלי.
במקרה שלי הלב הפסיק לפעום, הגוף ממשיך לקבל אותות להמשיך
ללכת, וכל עוד יש לי את מכונות ההנשמה שלי אני אמשיך להלחם על
קיומי, אבל מה יקרה כשהן ייעלמו, אי אפשר לסמוך רק על כך שתמיד
יהיו שני האנשים האלה בחיי, בשלב זה או אחר, גם הגוף שלהם
יחליט שהוא עייף, ואז מה אעשה?
אין לי למי לפנות, אין לי איך, אני רק יודעת שאני אבודה, ורוצה
לתת למוח שלי להפסיק ובכך יקרסו כל המערכות, אך לזה יש הגדרה
אחרת - התאבדות.
כרגע אני לא יכולה לומר מה יהיה כשלמכונות הנשמה שלי יפוג
תאריך העבודה, אבל אני יודעת שזה מפחיד אותי, ושאני לא יודעת
איך לחיות בלי העזרה הזאת, הדאגה והפחד שהם ייעלמו ממני לנצח
רק מפחית בי את כמות השנים לחיות.

אז אולי אין לי פיתרון למצב, ואולי כל מה שאני חושבת חסר כל
נקודה או סיום כי את הסיום הזה עוד לא חוויתי, אבל אני יודעת
שמשהו צריך לבוא ולתת לי סטירה, להעיר אותי מהשינה המתוקה
שלי.

כי שום דבר לא מחזיק לנצח, גם לא מכונות נשמה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארבע רופיות עלת
לך החולצה
הזאת?
אחי, מה אתה
פראייר? שלוש
וחצי גג הייתי
נותן לו!


דיוני תקציב
בניו-דלהי


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/12/04 19:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדריאנה אדריאנה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה