פעם לא הבנתי איך היא יכלה לעזוב אותו
להשאיר אותו מאחור
להגיד לו שעכשיו חור שחור
להפסיק לאהוב אותו
בידיעה שנשיקה ממנו לא עוד
בלי לחבק אותו רק לרקוד, לבד לרקוד
פעם לא הבנתי איך היא יכלה לעזוב אותו
להפסיד את החיוך, את העיניים השיער
להמשיך בחיים כאילו הכול עבר
פשוט לנופף לו לשלום, זה כמו ללכת לתהום
איך היא יכלה? איך?
פעם לא הבנתי איך היא יכלה לעזוב אותו
לצפות בשקיעה בודדה, בירח זוהר בשמש החמה
ורק להיזכר באותה תקופה של חברות
איתו, בלי געגועים לליבו
פעם לא הבנתי איך היא יכלה לעזוב אותו
סתם ככה, רק כי היא רוצה
כי נמאס לה ממנו, בשבילה הוא צרה
צרה, לא האמנתי לזה
זה לא יכול להיות, הוא מלאך מהלך
הוא איש החלומות
פעם לא הבנתי איך היא יכלה לעזוב אותו
עכשיו כבר כן
מוקדש לדובדבן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.