אני לא יודעת אם תקרא את זה. בעצם אני בטוחה שלא תקרא את זה.
בגלל זה אני כותבת את זה, כי אני יודעת שאין מצב שבעולם שתקרא
את זה. כי אני יודעת שאין סיכוי שאתה תראה את זה.
הכרתי אותך לפני שנה וקצת. בדיוק ביומולדת שלך. זה היה בטעות
בכלל. אתה לא היית אמור לבוא לקחת אותי. אייל היה אמור לבוא.
אבל הוא היה עסוק אז הוא שלח אותך ואת ליאור לבוא לקחת אותי.
ואז הבנתי שזה אתה שאייל אמר שיש לו יומולדת היום. התחלת לדבר
איתי באנגלית. זה היה חמוד שהתחלת לדבר איתי באנגלית. חשבת
שאני אמריקאית. אני חשבתי את אותו דבר עליך. ואז כשאמרתי שאני
שותה וודקה נקי אמרתי לי "תתחתני איתי?" ואפילו התחלת לתכנן
שניסע לקפריסין. ישבנו הרבה ביחד באותו ערב. לבד. רחוק מכולם.
על האבנים ליד הים. אני החזקתי וודקה ואתה החזקת לי את היד.
היה לך מגע נעים. היו לך ידיים חמודות וקטנות כאלה (תראה
אותי... מדברת עליך כאילו אתה מת או משהו...). ג'ינס וחולצה
לבנה. זה מה שלבשת. זה מה שאתה תמיד לובש. אני ישבתי על הסלע
ואתה ישבת על החול לידי. חייכת אלי. דיברנו על מוזיקה. על להקת
Inflames או "על האש", איך שאתה קורא להם בעברית. הייתי שיכורה
נורא. הייתי אמורה בכלל לישון אצל מיכל באותו לילה. וכשהיא באה
לחפש אותי אני כבר ישנתי שנת שיכורים על הברכיים שלך. אני
זוכרת שהיא אמרה לך "תטפל בה יפה" ואמרת לה "סבבה". אחרי זה,
כשהשכרות קצת עברה לי, אמרת לי "אני רוצה לנשק אותך" ואני
אמרתי לך "זה לא כדאי, אני שיכורה", אז ענית לי ש"זה בסדר...
את מודעת למה שאת עושה" ונישקת אותי. היה לך טעם מתוק. לי בטח
היה טעם של וודקה אבל זה לא הפריע לך. אתה אוהב וודקה. לקחת
אותי אליך הביתה. כל הלילה ישבנו ודיברנו. אתה יודע מה הכי
אהבתי בך באותו לילה? שלמרות שהייתי שיכורה כל מה שעשית זה
לנשק אותי. אני זוכרת שסיפרת לי שהנשיקה הראשונה שלך הייתה
בגיל 11. שהיית אז ילד יפה ושאתה הולך ונהיה מכוער עם השנים.
והראת לי תעודת זהות, שאני אראה את ההבדלים. ואני לא חשבתי
שאתה נהיה מכוער. להפך. אתה רק נהיה יפה יותר.

זה היה הערב הראשון שלנו ביחד. אני לא אשכח אותו. אני יכולה
להתחיל לכתוב עכשיו מה קרה מאז ועד היום בפירוט כי אני זוכרת
הכל אבל זה לא משנה. אני רוצה לחזור ליום שישי בערב. שנה עברה
מאז שנפרדנו. וזה לא שלא ראינו אחד את השני בשנה הזאת. אבל
ביום שישי בערב זה היה שונה. לא הייתי שיכורה. אבל בכל זאת
היית איתי, ושמתי לי פינק פלויד כמו שאני אוהבת בדיסקמן שלך.
ודיברת איתי וליטפת לי את המצח. וידעת שאני חולה. אני לא יודעת
מי אמר לך כי המחלה עוד לא הראתה סימנים. אני קצת הייתי משתעלת
אבל כולם משתעלים, זה בסדר. ובכל זאת, כשכמעט נחנקתי והשתעלתי,
לחשת לי באוזן "תנשמי עמוק ולאט" ושוב זה היה כאילו זה רק
שנינו. ואז שאלת "מה דעתך על החברה שלי?" ואמרת שאתה לא אוהב
אותה אבל אוהב להיות איתה. "כמו שהיה איתנו?" שאלתי אותך. "לא.
איתך זה היה אחרת", אמרת וחייכת. אני לא יודעת למה התכוונת
כשאמרת את זה. אני מקנאה בחברה שלך. תבין, זה לא שאני לא רוצה
שתהיה מאושר. אני רוצה. אני רק רציתי שתהיה מאושר איתי ולא
איתה.
                                                         
שלך בלב שבור -
                                                           
                  אני.