אין לי כלום בראש...
לא שיר ,לא סיפור, כלום!
מאז שנפרדנו אני צפה באויר, בעולם הדפוק הזה בלי מטרה ברורה או
משמעות.
אני כועסת אני כואבת ועייפה, בעיקר עייפה.
קיבינימט! אתה חושב שזה כיף לי ככה?!
אתה חושב שאני באמת מסתדרת בלעדייך?!
אז זהו..שאני לא כלכך בלעדייך וזה הקטע!
אתה שם, אלוהים יודע איפה, אולי אפילו בחו"ל, אולי בבית.
אולי דופק מישהי, אולי אוהב מישהי...
אבל אתה תמיד נמצא אצלי בתוך הראש, אתה כל הזמן איתי.
אני ישנה איתך,שוכבת איתך,מתעוררת איתך,נרדמת איתך.
וזה מתיש לדמיין אותך כל הזמן איתי.
יש לי הרבה דברים אחרים לעשות.. אתה יודע...
וזה שאני מניחה לך, ולא צצה לך פתאום לחיים ושומרת על דממת
אלחוט זה בכלל לא אומר שאני התגברתי עליך או מפסיקה לאהוב.
אני אפילו לא בתהליכים של התגברות.
מעניין מה אתה חושב לעצמך עלי, אני יודעת שאתה אוהב אותי אבל
עדיין לא סיימת למצות את כל הואגינות שיש לעולם להציע לך.
אז לך! תזדיין כפי יכולתך!
האמת שמה שקצת מפחיד אותי זה שאתה אולי בעצם הפסקת לאהוב ושכחת
אותי כבר. את העיניים, את הפה שלי את האף ואת הפרצופים שלי
שהיו משגעים אותך.
אין! אתה אוהב אותי..אין מצב שלא!
אני מכירה אותך טוב מאוד כדי לדעת שאתה מטורף עלי.
אולי אתה שותק בגלל שאני שותקת?
בטח אתה חושב, מזה חושב, בטוח! שאני מזדיינת עכשיו חופשי,
מלקטת לי אורגזמות.
אולי ככה הבנת, כי ככה נתתי לך לחשוב.
לא רציתי שתדע שמה שקרה לי זה כמו בשיר של דניאל סולומון "אז
אצלי הכל בסדר, עד שאני נשבר, וכלום ממני לא נשאר, מדמם על
הריצפה מרסיסים של אהבה..." ושאני שומעת איירסופליי בלופים
אינסופיים.
כי זה מצב עגום, לכל הדעות.
העדפתי שתחשוב שאני בסדר, ממשיכה הלאה, מרשה לעצמי להזדיין,
מרשה לעצמי להנות מהחיים. אבל זה שקר כי הכל קקה ולא רק
בגללך.
אבל עכשיו הייתי רוצה שתדע, שתהיה בטוח שזה לא ככה.
שאני חושבת עליך כל יום, ושאני מתגעגעת אלייך בטירוף.
ושאני כל כך אוהבת אותך, יא מנייאק!
בכמויות עצומות! מסחריות! בקונטיינרים!
ואז אחרי שתבין, תשקול,תפנים, תגיד שאתה גם אוהב אותי
ושהתגעגעת ושאני הדבר הכי נפלא שהילך על פני כדור הארץ, ושאתה
רוצה להיות האבא של הילדים שלי וש....

אבל אין לי אומץ, כי אולי עמוק בתוך הלב שלי אני יודעת שזה
באמת נגמר, ודבר לא יחזור לקדמותו.
חבל, היינו אמצאה טובה.
היינו הפאקינג מספריים טובות ומועילות, אלו שיהודה עמיחי כתב
עליהם.
אך כנראה ש"לא נשארנו יחד די זמן כדי שיעשו מאיתנו מצבה של
אוהבים".
אז ככה אני תקועה כסכין חדה בבשר העולם במקומי שלי, ואתה שם,
איפה שזה לא יהיה...