הרעש באוזניים נעים מתמיד
הפחד בעיניים כבר לא כל כך מפחיד
נושם אויר מזוהם כבר שנים
וגם ממילים פוגעות כבר לא מתרגשים
הקירות רועדים מחוסר חמצן
המאוורר שוב התקלקל שבוע אחרי שתוקן
הרמקולים נותנים בראש, בכי מבעד לצלילים
ככה החיים, אנ'לא רואה צבעים

חיים בבלבול, הכל מתערבב
כל היום כאן יושב, יושב וכותב
כותב על עצמי, על הרגשות שלי
אני מבולבל, זה לא אמיתי

השגרה כבר חונקת לפני שרגילים
החברים הולכים כבר לפני שהם באים
קלף הגורל מראה לי קיר לבנים
ועל השלט נרמז על סוף החיים
חלומות מוזרים פירושים לא יועילו
רוצה לברוח מהחיים עוד לפני שהתחילו
המסך שוב עולה , בכי מבעד לקלעים
ככה החיים, אנ'לא רואה צבעים